לקראת ליל הסדר: בואי נתכונן יחד ללילה הקדוש בשנה
שבו ליד השולחן בשמחה ובאהבה. היזהרו מאוד מכעס והקפדה, סלקו את כל הקנאה והשנאה מהלב, קדשו עצמכם – כך מתחילים... קדש!
שבו ליד השולחן בשמחה ובאהבה. היזהרו מאוד מכעס והקפדה, סלקו את כל הקנאה והשנאה מהלב, קדשו עצמכם – כך מתחילים... קדש!
תיהני ממה שאת עושה, ואמרי: יש ברכה ברגע הזה, יש אור ברגע הזה. הרגע הזה הוא טוב! אבא כאן, קרוב כל כך!
היא מתחברת למילים שאמר רבי לוי יצחק מברדיטשוב, שהניקיון לפסח מקביל לעבודת הכהן הגדול, והיא מרגישה ממש כמו בבית המקדש
חפשי לך את החור ואהרון שלך! חפשי מה מחזק אותך, קחי כוחות רוחניים שיעמדו לימינך ולשמאלך
זהו, זה עולה לך... כן, הכעס... ואת צודקת. סליחה. לאף אחד פה לא אכפת שעוד שניה צפירה ולא הספקת כלום. למה תמיד את מגיעה לנרות עם הלשון בחוץ, חסרת אוויר ונשימה? שבת - שלום
אנחנו חייבים להקנות להם ששבת זה טוב, שברכה זה טוב, שתפילה זה טוב. זו לא חובה, אלא טוב
כשיהודי אומר "נעשה ונשמע", נעשית שמחה גדולה כל כך בשמיים, וכזו שמחה בעולם. השמחה מרוממת, השמחה נותנת כוח, וכל מלאך יכול להחזיק שני כתרים
נכון שזה מרגש? אגב, ככה יורדת הפרנסה שלך. רק תאמיני בזה, היא סגורה בתוך קופסא, ואף אחד בעולם לא יכול לגעת לך בשפע שלך
הוא לא מאמין שהוא יכול, או שהוא מפחד לעשות... וכשהנשמה רואה כך, היא מרעידה את האדם, היא מטלטלת אותו. היא גורמת לו רעידות בלב, כדי לדחוף אותו למקום הנכון
כמה זמן בן אדם חי בעולם הזה? מאה עשרים שנה בעזרת השם, וזה עובר מהר כל כך. זה לא סתם שכשאדם נפטר מראים לו את כל החיים שלו כמו בסרט של כמה שניות
הפחד היחיד שצריך להיות לאדם בעולם הזה – זה לאבד את הקשר עם הקדוש ברוך הוא. לפחד לאבד את האמונה. כי בלי אמונה, בלי חיבור עם הקדוש ברוך הוא, החיים הם לא חיים
כשאת אומרת תודה, את עוקפת את כל המלאכים והשרים והתחנות. את מגיעה ישר לבורא עולם. התודה היא חיבור לעץ החיים, התודה מצמיחה את עץ החיים שלך
נפש האדם היא כלי קיבול להכיל טוב או רע, לפי הרצון של האדם. הכל תלוי ברצון
בחנוכה את עושה חנוכת בית לבית שלך. מחדשת את הקשרים, בונה את הגשרים ונותנת כוח לילדים שלך לעתיד
בשורות טובות, תזכרי, לא צריכות להיות חדשות. הן צריכות להיות טובות. השמש זורחת – זו בשורה טובה. הגיעה השבת – זו בשורה טובה
חנוכה מתפשט עלינו כאן בעולם הזה כמו נחל, ומשפיע עלינו שפע קדושה ושמחה - נחל זה נפשנו חכתה להשם. אין כמו הימים האלה שהנשמה שלך מחכה לקרבת השם
בעלי התרגש כל כך. "איזה מזל שהקשבתי לך, אשתי! הדלקתי שם את האור, והאור נדלק!". את מבינה? כל דבר שאת רוצה – תדליקי בו את האור
אחרי שמכירים בראובן, שמעון ולוי, זה הזמן שאפשר להודות לה'. אין מציאות של יהודה - תודה - בלי ראובן, שמעון ולוי
יש לך יכולת להאיר את הכל. רק תזכרי שדווקא בתוך החושך – השם נמצא הכי בגדול
"אני לא כעסתי, ברוך השם, על אף אחד היום. עבר יום רגוע יחסית. לא התעצבנתי, לא העפתי שום דבר...". היא שכחה