כל התכנים של מנחם מן

עמותת "עזרה למרפא" מגייסת חולי קורונה שהחלימו לתרומות פלזמה מדמם על מנת לסייע לחולים בנגיף

ארגוני הבריאות בעולם מבקשים לשמור על מרחק של שני מטרים מהחולים, אך מחקר חדש בסין מגלה כי הנגיף עלול להגיע למרחק גדול יותר, ואף לשרוד על סוליות הנעליים

רציתי שהחוקים במדינת ישראל ישתנו לפי הרצונות והגחמות שלי. הייתי יושב עם עצמי או עם אשתי, חושב מה מפריע לי בחיים האישיים, מוצא את הבעיה ופותר אותה. אבל המחיר היה יקר

במקום לישון בחדרו הנוח, הוא החליט לתת את מפתחות חדרו למשפחה ללא מקום לינה, ולישון בבית הכנסת. הפירות של המעשה הקטן הזה בלתי ניתנים לשיעור

"כשנכנסתי לצינוק הצר", אמר ר' אליעזר, "הרגשתי שחירותי נשללת ממני. באותו הרגע החלטתי, שלא אתן להם לקחת לי את החירות הנפשית, את כח הבחירה"

קשה לשמוע "שיעור באמונה" מנהנתן שנמצא כרגע בפסגת העולם החומרי. אבל זה בדיוק מה שאנחנו מקבלים מנאומו של הנשיא טראמפ השבוע

השוטרים חמורי הסבר הבהירו לו כי הוא עצור באשמת סחר בשטרות מזויפים. נשימתו נעתקה, שום מילה לא יצאה מפיו, והוא לא הצליח להגן על עצמו. הוא נותר המום, אזוק וללא מזוודתו היקרה. אז מה קרה שם, בעצם?

לא משנה תוארו של העומד מולך, שנות הלימוד שצבר, חכמתו או רמת האיי קיו שלו. כשאתה זקוק למישהו, אתה זקוק לו במאת האחוזים

"מוקדש באהבה אמיתית לאלפי הנערים, ייסודי העולם - הפוסעים לראשונה בהיכלה של תורה"

מישהו כאן שולח לנו קרניים חמימות באופן מדויק ומחושב, הישר לראשינו ולמקום בינתנו. והמישהו הזה הוא מלך המלכים. נראה ששכחנו זאת, לא?

לרבים מאתנו אלו הם ימים סטנדרטיים של שיא הקיץ. חם בחוץ, לח בפנים. חופש גדול. ים. מזגנים. ארטיק קרח. שמש חמה ומלטפת, לעיתים יוקדת ושורפת. האם אנחנו מבינים מהי תקופת בין המצרים? האם אנחנו זוכרים את החוסר שבמרכז חיינו? האם אנחנו יודעים מהי ציפייה?

חצי שנה לאחר הפיגוע הקשה בבית הכנסת "קהילת בני תורה" בשכונת הר נוף בירושלים, חוזר הניצול הרב איתן מועלמי, שנפצע באורח קשה, למקום הפיגוע. בראיון מיוחד הוא מספר על הרגעים בהם ניצב בין מוות לחיים. "מאז אותו יום אני פוחד הרבה יותר מהקב"ה ומדקדק בהלכות הרבה יותר", הוא מספר. "תשמע, ה' נגע בי. נגמרו המשחקים"

שיר מיוחד לכבוד חג השבועות והחיבור המרגש שמתרחש בו בין עם ישראל לקב"ה

הצביעות של העשירון העליון המביע השתתפות במחאת עולי אתיופיה – מחליאה. על המדינה שבה אסור להיות שונים

מנחם מן, עיתונאי: "הם עמדו שם שניים – איש ואחיו/ לאחד חג משמח, לשני הוא יום מכאיב/ לכל אחד שונה הדרך, המסלול והנתיב/ יחד יוצרים הם - פסיפס חיים מרהיב"