כל התכנים של הרב חגי צדוק

איך מתמודדים עם דיכאון ועם הפרעות נפשיות אחרות? הכירו את גישת ה-ACT – תרפיית קבלה ומחויבות. איך יוצאים בהדרגה מתהומות הדיכאון

מדוע, ועד כמה חשוב שיהיו לאדם משמעות ומטרה בחייו? מה קורה אם אין לו, לאדם, משמעות בחייו?

שימו לב, ישנו תהליך מובנה, ומדהים, בתקופה שעברנו

פחד קהל. חרדה חברתית. נא להכיר. סבלם של % 12– 13 מהאוכלוסייה. לא מעט. למה זה קורה, וכיצד מתמודדים?

קרה לכם פעם שמישהו רצה 'להנחית' על כתפכם או לחייכם, טפיחה חברית, ואתם אינסטינקטיבית הגבתם ברתיעה קלה? כאשר נהיה מודעים לתהליכים אלו, זה יאפשר לנו יותר פתיחות להבין, שלא כל רגש שאנו חשים, מעיד על אמיתותו

ככל שנצליח לנטרל את הפחד והחשש מהחוויה הקשה, כך נחווה פחות רגש קשה. הטכניקה המוצעת כאן, היא בעצם לקבל את התחושה הקשה. לא לנסות להימנע ממנה

הכועס בטוח שהוא 'ניסה הכל', בזמן שהוא ניסה את אותו הדבר, רק יותר חזק. מכאן אין שום סיכוי להתפתחות חיובית, אלא להגיע לתחושת חוסר אונים משכנעת, שאני לא יכול. ומכאן האדם מנסה להחזיר את השליטה לידיו, לפעמים על ידי כעס

מה שנדרש מאתנו, זה קצת ענווה. עלינו להכיר בכך שלא תמיד אנו מכירים נכונה את התמונה. כאשר נצא מנקודת הנחה זו, נוכל לשנות סגנון

כך שאלה אותי אישה מלומדת בסוף הרצה שמסרתי. הסברתי לה שהמצוות מגבילות את החופש הפרוע. את החופש החומרי האנוכי הן מגבילות, ודווקא הגבלה זו יוצרת חופש – יכולת לבחור ולנהוג על פי המוסר

לרבים מאתנו חלום להגיע להישג מסוים: אישיותי, תעסוקתי, מעמד, וכדומה. רבים לא משיגים את היעד, למרות שהיכולת קיימת. אחת הסיבות הנפוצות – בדוגמא שלפנינו. חלק ראשון

זו שאלה שנתקלתי בה כמה פעמים בקליניקה. "אבל חגי, במה תעזור לה האמפתיה? הרי הבעיה נשארה בעינה, לא פתרנו אותה". בעיניו, יעילות נבחנת לפי התוצאה בפועל. וזה נכון. האמפתיה לא פתרה את הבעיה. אבל במה היא בכל זאת עזרה?

הנחתי את השקיות על המדרכה. "אתה בטוח שאתה מעוניין לעזור לה יותר?" "כן", הוא ענה. "דוד, חשבת פעם שאולי אם היית מקבל ממנה תמורה, או חיוך, על עזרתך, היית מתמיד בכך?" הוא הסתכל עלי בשקט כזה, חושב, קצת תמה. "תמורה? מה זה פה, עסקים?"

הוא גדל בבית של עובדי אלילים, ניפץ את הפסלים של אביו, וגם הושלך לכבשן האש. כשאברהם אבינו הבין שיש אלוקים אחד – הוא עמד לבדו נגד העולם, ושילם מחיר יקר. אנחנו, צאצאיו, זכינו להיוולד לעם שנושא ומפיץ את היסוד העמוק והאמיתי הזה

לפני זמן מה נשאלתי על ידיעה מעניינת, שפורסמה כאן באתר. מחקר שביצעו פסיכולוגים בטכניון, העלה כי תושבי בני ברק הם מהמאושרים בעולם, למרות מצבם הסוציואקונומי הנמוך. איך ייתכן שתנאי חיים דלים ועמוסים, מולידים אושר? ייתכן שדווקא תושבי בני ברק זוכרים את מטרת חייהם? ואיך כל זה קשור למצוות התפילה? חלק א'

המאורעות האחרונים מעוררים בנו מחשבות על סבל הגלות – מראשיתה ועד היום – ומחזירים אותנו לאותו מסר היסטורי ישן. עם ישראל הוא פלא היסטורי: עם ששמר על זהותו המיוחדת ממעמד הר סיני ועד ימינו, 3,300 שנה. איננו כשאר העמים, כי המציאות שלנו כעם מוכוונת על ידי הבורא, כתוצאה מהתנהגותנו. הבחירה ניתנה בידינו – ובחרנו בחיים

לעתים אנחנו חשים בודדים. אבל ללמוד ליצור קשר של חברות, זה לא עניין פשוט. אז איך נתקרב לחברים חדשים? כיצד ניצור קשר של כנות ופתיחות, וגם של אכפתיות ונתינה? איך לומדים להגיד לא? ומה כוחה של הקשבה?

"שמע", הוא אמר, "מובן שאשתך חשובה לך, וקשה לשמוע ממנה האשמות. אך זכור, ערכך אינו נקבע לפי מבט האחר, אפילו אם זו אשתך. נכון, אתה רוצה שהיא תהיה מאושרת, ועושה את המיטב למענה, אך האחריות לאושרה – היא קודם כל עליה". הסבא של הרכבת, חלק שלישי ואחרון: הגעת ליעד

לאחר שבחלק הראשון ניסינו להבין מיהו היצר הרע, כעת ננסה להבין איך עלינו להתייחס אליו. חז"ל מלמדים אותנו על שני סוגי אנשים: אלו שזלזלו בכוחו של היצר הרע, ומנגד אלו שהעריכו את כוחו הרב, הודו בחולשתם ולא חסו על כבודם כדי לברוח ממנו. מי מהם ניצל ממכתו של היצר?

מלמד אותנו הרש"ר הירש זיע"א: "כי יצר לב האדם רע מנעוריו" – היצר אינו חית טרף עצמאית, השולטת בנו ודוחפת לנו לעשות רע – אלא הוא יציר הלב שלנו, הנתון בידינו כחומר ביד היוצר! מחשבותינו מייצרות אמונות, תפיסות, אידיאלוגיות, מהו טוב, ומהו רע, ואלו בתורן, ממריצות ומושכות אותנו לפעולה, טובה או רעה. כל התכונות שנטבעו בנו, כולן טובות, כולן חיוניות – לו רק נשתמש בהן לפי ההוראות

האם עלינו להסכים להשתנות, כדי ליצור מערכת יחסים בריאה? מנסיוני, אין ספק שיש חשיבות רבה למוכנות לשינוי – אך האמת היא שבדרך כלל אין צורך בשינוי מהותי. בני זוג יכולים להיות שונים מאוד באופי או בהשקפת החיים, ובכל זאת לחיות יפה. לא זה הבסיס. אם כך, מהו הבסיס? הבנה אמתית של צרכי ורגשות השני, ותקשורת נכונה. זו כל התורה על רגל אחת