לא רוצה לשכוח שאני פה הכלה
על איזו כלה אתם חושבים כשאתם קוראים את השיר הזה? הכותבת המוכשרת התכוונה לעם ישראל, ואתם???
על איזו כלה אתם חושבים כשאתם קוראים את השיר הזה? הכותבת המוכשרת התכוונה לעם ישראל, ואתם???
רווקה בעלת ניסיון כותבת על הדברים שמחזקים אותה בתקופה הלא פשוטה הזו, ועל העצות לצאת מן העצבות ולהפיק את התועלת הרבה ביותר מן התקופה של הרווקות
איך זה מרגיש כשאדם מחליט ללכת למקום מבודד, לעצור את המרדף ולהשקיע קצת זמן במחשבות? שיר מרגש ומפעים שייקח אתכם למקומות אחרים לגמרי
מאז שנכנסנו לדירה השכורה הבעיות עם בעל הבית התחילו: חשבונות חשמל אסטרונומיים, חוסר אמינות, סחבת בטיפול בתקלות ועוד. שמרנו על פרופיל נמוך לזמן מה, עד שהרגשתי שאם אני לא לומדת את השיעור הזה ומתחילה לדבר - אני פשוט לא אלמד אותו אף פעם, ותמיד אצא כשידי על התחתונה
אתאנו לכלות פניך - באנו לכלות פניך. באנו, אנחנו כאן איך שלא יהיה. עם החטאים, עם המצוות. עם העבר, עם ההווה - הכל בערבוביה אחת גדולה. באנו גם מבלי שתצטרך לאיים, באנו אליך מאהבה. ויתרנו על הדרך השנייה מרצון. איבדנו מה שאיבדנו בלי חרטות. אבל יש בנו ציפייה להיות כלות, דווקא מתוך כלות הנפש
מדוע חשוב כל כך לשמור על הקן הביתי גם כשהכי קשה? איך נראים חייו של גבר מגורש - מבחירה או מכורח? ש. תרצה בשיר מהורהר וכאוב, על הגברים הגרושים הרבים שמתארחים על שולחנה
זכרני נא, זכרני נא. וחזקני נא - אך הפעם הזה, האלוקים. האח הפעם הזה". לעמוד בצד במשך שנים ולראות כיצד כולם מקבלים את הישועות, חוץ ממני - זה הדבר הכי קשה שאני מתמודדת איתו בימים אלו. לפניכם כמה מילים שאספתי מקרעי מחשבותיי ורגשותיי
סיפור מרגש שהתקבל בארגון הידברות: כך הצילה הידברות בחורה יהודייה מהתבוללות, רגע לפני שנשאה לנוצרי קתולי
"לא מספיק שנאלצת לסבול את המצוקה הכלכלית שלנו, את הגירושין ואת הסביבה החדשה כאן בארץ ישראל, גם נאלצת לגדל אותנו לבד ולסבול התנהגות קשה ביותר מאיתנו. אבל בכל זאת, המשכת לפנק אותנו ולהעריף עלינו אהבה" מכתב מרגש בעילום שם, למדור "המכתב שלא נשלח"
שנה שלימה הייתה לי להתכונן לרגע הזה, לחשוב על מה שאני הולכת להגיד, על מה אני הולכת לבקש סליחה ועכשיו – מילותיי נאלמות. ומה עם יום כיפור...?
מכירים את אלה שמכריחים אתכם להיפגש שוב ושוב ושוב, עם אדם שכבר מהפגישה הראשונה ברור לכם שהוא לא? סטטיסטית, אין לתופעה הזו שום הצדקה. אז למה שאשים את עצמי במקום של שפן ניסיונות, ואתפלל להיות זו שהסטטיסטיקה פגשה אותה בדיוק במקום הנכון?
נכון שעוד לא מצאתי את זיווגי, אבל זו לא סיבה להאשים אותי בבררנות ולטעון שאינני רוצה להתחתן. טור אישי
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה