מכתב לאחותי היקרה, שהחליטה לא להצביע היום
המלחמה האמיתית היא על הציבור הישראלי הכללי. הציבור שעדיין יש לו פינה חמה בלב ליהדות. בואי נחשוב, מה יקרה אם שונאי הדת יצליחו בסופו של דבר להרכיב ממשלה, ואיך זה ישפיע על חייך
המלחמה האמיתית היא על הציבור הישראלי הכללי. הציבור שעדיין יש לו פינה חמה בלב ליהדות. בואי נחשוב, מה יקרה אם שונאי הדת יצליחו בסופו של דבר להרכיב ממשלה, ואיך זה ישפיע על חייך
פוסט כואב מדם ליבה של יעל מזרחי, גרושה לשעבר: "בחיים לא השמצתי אותו - הפוך: האדרתי והעצמתי אותו בפני ילדיי, רק כי רציתי ילדים בריאים ושמחים"
יעל מזרחי פרסמה פוסט חכם ומרגש, לרגל הגיעם של רביעיית בניה לגיל 18. "היום ט״ז אלול, ורביעיית הבנים שלי בני 18. ולא, לא תפגשו אותם בבקו״ם. הבנים שלי בחורי ישיבה. לא תראו אותם במדי א׳ ועיטורים מנפחי חזה בתחנה המרכזית. כי על לימוד תורה לא מקבלים צל״שים. הם לומדים לשמה. לשם קיום העולם"
כשעבדתי במשרד לאזרחים ותיקים, הייתי אמונה על פניות הציבור בלשכת השר. אני זוכרת את א' - קשיש, ניצול שואה, שהיה מתקשר כמעט כל יום ללשכה, כל פעם בתואנה שונה
כשאתם אורזים לנו את חבילות הקמחא דפסחא, כמה בקשות קטנות, לא ממש חצופות... אולי קצת קצת מוגזמות. קצת | הטור (המרגש כתמיד) של יעל מזרחי
בשבוע שעבר נשאלתי אם אוכל לארח 20 מכינסטיות למנהיגות חברתית מהמכינה הקדם צבאית בערבה, לשיחת נשים ולקבלת שבת. המחשבה הראשונית היתה "לאאאאאא", אבל ההמשך היה צפוי פחות
חטאתי לחברה והבאתי לעולם 11 ילדים. לא, עשרה לא הספיקו לי. וחוץ מזה, הם כבר פה. אני אמנם לא חזקה בחשבון, אבל אני חושבת שהשאלה אם להביא את הילד הבא אינה רק שאלה כלכלית. למה? כי באותה עלות שבה יש מי שמגדל שני ילדים (אוכל, צעצועים, אלקטרוניקה, חוגים, מותגים, תרבות ופנאי) – אני מגדלת עשרה
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה