כל התכנים של משה מיכאל צורן / עלינו לשבח

מה פסק הרב לאברך שניגש לשאול האם לקבל על עצמו עבודת זיכוי הרבים שתנכה מזמני הלימוד שלו?

רוצים להרגיש מתיקות בלימוד תורה? שימו לב להיות ערניים בברכות השחר

איש יהודי, צדיק ותלמיד חכם, חי בבאזל אשר בשוייץ ומנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה במסירות נפש, למרות היותו מטופל במשפחה גדולה בת חמש עשרה נפשות. מעולם לא ירא יהודי זה על פרנסתו

פתחו המנהלים את המכתב ונדהמו להיווכח שהכהן הגדול מראדין מודיע להם שהוא חוזר בו מהמלצתו על הת"ח ההוא לכהן כראש הישיבה

"הרהרתי לעצמי ועשיתי חשבון נפש: אם אלך לתפילה, ולא אטפל בילדה, עלולה רעייתי הרבנית להתעורר ולהתרגז על הילדה על לא עוול בכפה, ואני אהיה הגורם לכך"

משהגיע זמן הפרעון, והלווה לא הגיע לגמ"ח כדי להחזיר את הסכום, שיגרה לו ההנהלה מכתב. משלא התקבלה תגובה, נשלח עוד מכתב, ועוד אחד, ולמרות הכל החוב לא נפרע

בלילה אחד הוא רואה בחלומו את החקלאי שהצטרף למניין, ופניו קורנות. האיש מספר לו שעזב את העולם לפני כחודש, "ואין לך מושג איזה שכר קיבלתי בשמים על שהסכמתי להשלים לכם את המניין"

הבעל סיפר: "לפתע יוצא הרופא ומודיע לי בקול רועד שנתגלתה בעיה חמורה מאד אצל היולדת, ויש להעבירה מיד לחדר הניתוחים, ובדרך אגב הכין אותי לגרוע ביותר"

מסופר, שלפני כמה מאות שנים כאשר פרצה 'המגיפה השחורה' בחו"ל, ופגעה ברבבות גויים, ניצלו היהודים ממנה באופן נסי ואיש מהם לא נפגע

עשר שנים הוא נשוי ועדיין לא נפקד. ברכתו של הרב הגדול היתה בשפה רפה, ולא כמנהגו לברך בחמימות ובדברים היוצאים מן הלב

האשמה לא היתה מוטלת כלל על כתפי הנהג שנסע בזהירות מירבית והילד היה זה שקפץ ממש את תוך גלגליו ללא כל הודעה מוקדמת

לאחר בירור התגלה שליד קיברו של הצדיק קברו אדם שאינו הגון ולכן נדף ממנו ריח של בית הכסא

הרעיון פשוט: כשאדם מודיע לכל כך הרבה אנשים שהפסיק לעשן, גם אם אחר כך יגבר עליו יצרו, לא יהיה נעים לו לחזור 'לסורו', מאחר שהכל כבר יודעים שהפסיק...

בית העלמין, כך התברר לה לפתע, משתייך לדת הנוצרית. סחרחורת נוראה פקדה אותה למול המחזה המזוויע, ולמול עצם המחשבה המחרידה שאולי היא בעצמה, האשה החרדית מירושלים, אינה אלא נוצרייה

הקצין ביקש לדעת היכן המוהל והשוחט. הרב גלינסקי הכחיש בתוקף את 'המידע המוטעה' שנמסר למשטרה. "היעלה על דעתך, אדוני הקצין, שאנחנו נמול את ילדינו כאשר המשטרה שלכם אסרה עלינו לעשות זאת?", היתמם

"הייתי מעורב בתאונת דרכים קטלנית, ולבד מאיש אחד לא היו עדים לתאונה, כך שאי אפשר היה להאשים אותי במאומה. והנה, העד הזה נהרג רח"ל אף הוא בתאונה אחרת, וכששמעתי זאת פלטתי מפי את המילים ברוך השם"

בסוף התפילה ראה המתפלל את שֶקָרה לו, ונפל ארצה מתעלף מגודל האסון. כל כסף החתונה היה בכיס מעילו, ועתה נשאר ריק

הרב: "היהודי הלז, נהג המונית, באמת עשה כל מה שהיה מסוגל לעשות. היו לו בבית הרבה ילדים, והוא חייב על פי דין תורה לפרנסם"

לידתו של ילד זה היתה בשבת קודש. לפי הדין כמובן שמותר לחלל שבת, אך אשה גדולה זו יצאה - בעת שתקפוה צירי הלידה - עצרה מונית, ושאלה את הנהג האם יהיה מוכן להמתין יחד עמה עד צאת השבת

"בדור שלפני הגאולה ירמסו את החרדים לדבר השם בצורה כזו, שאילו היו עושים כן בדורו של הבעש"ט, לא היה אותו הדור מסוגל לשאת זאת מחמת עדינות הנפש שהיתה בהם"