ותן חלקנו: עד היכן כוחו של הרהור תשובה?
בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ, עַל תַּגְלִית מַדְהִימָה בַּמִּדְבָּר הַצָּחִיחַ, אֲשֶׁר חָשְׂפָה רֶגַע אֶחָד שֶׁהָפַךְ לִהְיוֹת הַהֶבְדֵּל בֵּין גֵּיהִנֹּם לְגַן עֵדֶן
בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ, עַל תַּגְלִית מַדְהִימָה בַּמִּדְבָּר הַצָּחִיחַ, אֲשֶׁר חָשְׂפָה רֶגַע אֶחָד שֶׁהָפַךְ לִהְיוֹת הַהֶבְדֵּל בֵּין גֵּיהִנֹּם לְגַן עֵדֶן
אַחַד הַמְּדִינָאִים הַגְּדוֹלִים אָמַר שֶׁהַהַצְלָחָה שֶׁלּוֹ נוֹבַעַת מִיכָלְתוֹ לְשַׁכְנֵעַ אֲחֵרִים שֶׁהֵם הָגוּ אֶת הָרַעְיוֹן שֶׁלּוֹ, וּמִיָּד אַחַר כָּךְ נִפְתְּחָה הַדֶּרֶךְ לְבִצּוּעַ רַעְיוֹנוֹתָיו. עַל נֶפֶשׁ הָאָדָם הַמִּתְנַעֶרֶת מִצִּוּוּיִים שֶׁל אֲחֵרִים - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
זֶה מוּל זֶה נִצְּבוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים, מֵרְקָעִים שׁוֹנִים, בַּעֲלֵי אִידֵאוֹת קָטְבִּיּוֹת. הָאַחַת הֶעֱרִיצָה אֶת הַיֹּפִי וְרָאֲתָה בוֹ תַּמְצִית הַכֹּל, וְהָאַחֵר הִקְדִּישׁ אֶת חַיָּיו לִפְנִימִיּוּת. הַתַּנָּא הַקָּדוֹשׁ וּבַת הַקֵּיסָר בְּדִין וּדְבָרִים נוֹקֵב - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
מַהוּ הַתַּהֲלִיךְ הַנַּפְשִׁי הָעוֹבֵר עַל מִי שֶׁצּוֹעֵד בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת לְדֶרֶךְ הַרְסָנִית שֶׁבָּהּ הוּא מְנַתֵּץ כָּל חֶלְקָה טוֹבָה בְּנַפְשׁוֹ?
כְּכָל הַנִּרְאֶה, אַחַת הַפְּעָמִים הַבּוֹדְדוֹת בְּמַהֲלַךְ הַהִסְטוֹרְיָה שֶׁבָּהּ נִמְכְּרָה לְנָכְרִי עֲלִיָּה בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, אֵרְעָה בַמַּעֲשֶׂה שֶׁנְּגוֹלֵל בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
בְּאַחַת מִתְּקוּפוֹתָיו הַקָּשׁוֹת בְּיוֹתֵר מִבְּחִינָה רוּחָנִית, הִתְאַגֵּד עַמֵּנוּ סְבִיב סֵפֶר הַתּוֹרָה, וְהִנְחִיל לָנוּ יְדִיעָה לְאֻמִּית רַבַּת מַשְׁמָעוּת. עַל כָּךְ - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
שֶׁקֶר וֶאֱמֶת, טוֹב וָרָע. חַיִּים שְׁלֵמִים הֻקְדְּשׁוּ לְהָבִין אֵיךְ מַבְדִּילִים בֵּין שֶׁקֶר לֶאֱמֶת, טוֹב וָרָע; הַאִם יֵשׁ טוֹב בָּרַע וְרַע בַּטּוֹב; הַאִם יֵשׁ אָדָם הָרוֹצֶה רַק רָע? עַל כָּךְ - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
מַה מִּסְתַּתֵּר מִתַּחַת לְמַה שֶּׁכְּבָר מִסְתַּתֵּר? לֵב הָאָדָם הוּא כְבָצָל, קְלִפָּה וְעוֹד קְלִפָּה, וָעוֹד. מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ עוֹלֶה מֶסֶר מְהַדְהֵד עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת, עַל בְּחִינַת הַתְּחוּשׁוֹת לָעֹמֶק כְּדֵי לָדַעַת אֶת הָאֱמֶת
כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ אָנוּ מִשְׁתַּדְּלִים. רוֹצִים לַעֲבֹד אֶת ה', רוֹצִים לְהִתְפַּרְנֵס, רוֹצִים נַחַת מֵהַיְלָדִים. אָנוּ גַם מִתְפַּלְלִים, מְבַקְשִׁים מֵה' שֶׁיְּמַלֵּא אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵינוּ. פְּעָמִים רַבּוֹת אָנוּ מִתְלַבְּטִים הֵיכָן עוֹבֵר הַקַּו הַמַּבְדִּיל בֵּין פְּעֻלּוֹתֵינוּ לְבֵין תְּפִלּוֹתֵינוּ. דֻּגְמָה לַדָּבָר: אָדָם צָרִיךְ לַעֲבֹד כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס. אִם כֵּן, מַדּוּעַ הוּא מִתְפַּלֵּל עַל כָּךְ? כְּדֵי שֶׁהָעֲבוֹדָה תָּנִיב פַּרְנָסָה. אִם כֵּן מַדּוּעַ שֶׁיַּעֲבֹד, דַּי בִּתְפִלָּה?! כִּי כָךְ בָּרָא ה' אֶת הָעוֹלָם שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ לַעֲמֹל כְּדֵי לְהִתְפַּרְנֵס. כַּמָּה לַעֲמֹל וְכַמָּה לְהִתְפַּלֵּל? עַל כָּךְ - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
הָבָה נַחֲזֹר לְאָחוֹר בְּמִנְהֶרֶת הַזְּמָן, יוֹתֵר מֵאַלְפַּיִם שָׁנָה, נִכָּנֵס לְבֵיתוֹ שֶׁל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת, וְנַאֲזִין לְסִפּוּרוֹ וְלַלֶּקַח שֶׁבִּקֵּשׁ לְלַמֵּד אוֹתָנוּ
קָשֶׁה מְאֹד לְאָדָם לִבְחֹן בְּעִנְיָנִיּוּת אֶת הַזּוּלַת, כִּי הַכֹּל הוּא רוֹאֶה דֶּרֶךְ צְרָכָיו וּרְצוֹנוֹתָיו שֶׁלּוֹ. קָשֶׁה עוֹד יוֹתֵר לָאָדָם לִבְחֹן בְּעִנְיָנִיּוּת אֶת עַצְמוֹ. עַל דֶּרֶךְ אַמִּיצָה וְכֵנָה לַעֲשׂוֹת זֹאת - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
עַם יִשְׂרָאֵל הָפַךְ לִדְבוּקָה אַחַת בְּמַעֲמַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה - "וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" - כְּאִישׁ אֶחָד בְּלֵב אֶחָד. עַל מַשְׁמָעוּת הַשִּׁנּוּי מִקֹּבֶץ שֶׁל פְּרָטִים, לִפְרָט אֶחָד - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
לִרְקֹד כָּל עוֹד עוֹמְדִים עַל הָרַגְלַיִם, זֶהוּ הַמֶּסֶר שֶׁל הַמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
מָתַי יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ? יָכוֹל מְאֹד לִהְיוֹת שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁנִּקְרָא שׁוּרוֹת אֵלּוּ הַשְּׁאֵלָה הַזּוֹ כְּבָר לֹא תִהְיֶה רֶלֶוַנְטִית! אִם חַס וְשָׁלוֹם לֹא יָבוֹא מָשִׁיחַ עַד תַּאֲרִיךְ זֶה - נִקְרָא בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ כֵּיצַד לְצַפּוֹת לְבוֹאוֹ
בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ - עַל הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, מְקוֹר כָּל הַחָכְמוֹת שֶׁבָּעוֹלָם
בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ - לֶקַח הִיסְטוֹרִי, בֶּן אַלְפֵי שָׁנִים, נוֹשֵׁב אֵלֵינוּ הַיְשֵׁר מִמִּדְבַּר סִינַי, מֵאֵרוּעַ שֶׁהִתְרַחֵשׁ זְמָן לֹא רַב לְאַחַר מַעֲמַד קַבָּלַת הַתּוֹרָה
כָּל אָדָם בּוֹנֶה אֶת אִישִׁיּוּתוֹ, הוּא בְעַצְמוֹ, קוֹמָה אַחַר קוֹמָה. הוּא הַקּוֹבֵעַ אֵיזֶה בִנְיָן יִבָּנֶה, כַּמָּה קוֹמוֹת, וּמַה יִּהְיֶה בָהֶן. הוּא הַיַּזָּם, הָאַדְרִיכָל, הַמְעַצֵּב וְהַקַּבְּלָן הַמְבַצֵּעַ. עַל אֹפֶן הַבְּנִיָּה הַטּוֹב בְּיוֹתֵר - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
אֵין אָדָם שֶׁאֵין לוֹ עִסּוּק בִּכְסָפִים. בְּלֹא כֶסֶף אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם. הַפִּתּוּי לְכֶסֶף הוּא עָצוּם, וְאֵין בְּכָךְ כָּל פְּסוּל, זֶהוּ טֶבַע הָאָדָם, אַךְ עָלָיו לְהַכִּיר בְּכָךְ כְּדֵי לָדַעַת לְהָקִים חוֹמוֹת הֲגַנָּה מַתְאִימוֹת. עַל עָצְמַת הַפִּתּוּי שֶׁל הַכֶּסֶף - בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
כָּל אֶחָד רוֹצֶה לָתֵת צְדָקָה, וּמֵבִין שֶׁצָּרִיךְ לָתֵת צְדָקָה. מִצַּד שֵׁנִי… לֹא קַל לְהוֹצִיא כֶּסֶף מֵהַכִּיס. לְפִיכָךְ עָלֵינוּ לְחַזֵּק עַצְמֵנוּ בְּמִצְוָה זוֹ, כְּפִי שֶׁנַּעֲשֶׂה בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ
עַל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה שֶׁהֶחֱזִיר חֲצִי סִיגָרִיָּה, וּבִקֵּשׁ תְּמוּרָה עַל שֶׁהִשְׁתַּפְשְׁפוּ בְּגָדָיו בַּנְּסִיעָה בָרַכֶּבֶת לְצָרְכֵי הַיְשִׁיבָה – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ הָעוֹסֵק בִּזְהִירוּת בְּמָמוֹן אֲחֵרִים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה