כל התכנים של ר' עמית יעקוביצקי

אם זה כמו זמן המבול - ארבעים יום - אני מוכן לחתום עכשיו! אבל אחרי הערכת מצב, זה נראה שזה דומה יותר לזמן השעבוד במצרים... אז מה עושים עם הזמן הזה?

קיצור הלכות הבדלה, מבוארות ומאוירות, לבני עדות המזרח. כולל סדר ההבדלה, והכל באופן מאויר ומושקע. באדיבות הצייר ר' עמית יעקוביצקי

למה צריך לשמוח לקראת חג הפסח, ולאן נעלמה השמחה בתוך הניקיונות? וגם: איור עסיסי שילמד אתכם איך לקנות חליפה לחג

במלחמת החשמונאים נגד היוונים, כנגד כל הסיכויים, בסייעתא דשמיא בלתי הגיונית לחוקי הטבע, הצליחו מעטים לגבור על רבים. כיצד זה קרה?

למרות הכל, אנשים מקלפים מעליהם את כל הקליפות ואוחזים בשביבי אור של קרבת אלוקים בכדי להיחלץ מהשקר לעולם שכולו אמת

אדם באמצע תפילת שמונה עשרה, ומה שחסר לו עכשיו זה סרטי בורקס? התסריט הזה נשמע יותר כסרט אימה... איך זה יכול להיות שאחרי כל כל הרבה שנים אנחנו עדיין מדקלמים את אותם סרטים?

"הרמתי את ראשי וצעקתי אל ה': "אלף, בית, גימל" וכן הלאה... "ריבונו של עולם, אני לא זוכר את המילים של התפילה, קח את האותיות תחבר אותם לתפילה! זה מה שאני מסוגל כרגע"

עשיו בקש לא סתם לאכול, אלא לבלוע, אפילו בלי ללעוס את האוכל! מתוך התאווה הבהמית הזו, איך נזכר פתאום לבקש בנימוס?

הם היו המומים. אישה אחת ניגשה אלי ואמרה בהתלהבות, "היה מאד מרגש, זה הזכיר לי את בית אבא". וגם הוסיפה בלחש, "דע לך, אני מדליקה נרות שבת כל שבוע"

"המשוגע" הזה, זה בעצם אני! כל מה שמעניין אותי בשבת זה ה"קישקע" וצבע המפיות. מה עם דבר תורה? מה עם שירים? מה עם מוישי שלי, אבא של שבת?

רציתי שהאדמה תבלע אותי, הייתי מוכן לחזור אחורה ולתקן את הכל! מה היתה הבעיה להגיד חג שמח? איך יכול להיות שלא התקשרתי בשנים האחרונות?

דווקא אתם, הורים יקרים, האנשים שכה קרובים אליו, מכם הוא זקוק למלוא התמיכה והעידוד. בבוא הזמן הוא יתייצב, יכבד, ויבין

ריח של דלק, פיצוץ בצינור – מה עוד יכול לקרות לסוכה המסכנה שלי? אבל החלטתי – אני השנה לא מתעצבן!

אוי לא! הוא בטח פתח את המתנה וראה את הספר, ובטח הוא חושב שאני רציתי להחזיר אותו בתשובה! מה אני עושה? בטוח הוא עצבני

מה הסיכוי שמכל בית הכנסת, רק לו ולי יהיו תפילין מאותו נוסח? וממתי צריך תפילין ליום כיפור?

פתחתי את עיני לאט, מסתכל סביב. מדשאות ירוקים, מחצלות, בריכה גדולה עם מים כחולים וצלולים. "הגעתי כנראה לגן עדן", אמרתי לעצמי. "אפילו לא הרגשתי שהרגו אותי"

אני מספר פה הרבה סיפורים מומצאים, אבל הפעם החלטתי לספר לכם את הסיפור האמיתי שלי. אז איך ידעתי מתי לעזוב את העבודה במגזין?

אחרי שלוש דקות הוא חוזר, ואיתו עוד חמישה חברה, כולם עומדים מבוהלים בכניסה לחדר. "הנה, זה הוא!". לרגע נבהלתי. "מה עשיתי, ריבנו של עולם?"

איך הגעתי לכנס מפלגה של "יש עתיד"? ומה קרה לי ול"חבר" החדש שלי במסע הבחירות בתוך בני ברק?

מה קרה לנו כשהחלטנו לרדת לסיני, ומשם למצרים? ומהו האקסטרים הכי מטורף שעשיתי בחיים?