כל התכנים של הרבנית חדוה לוי

כשם שלא ניתן להוציא מיץ שזיפים מתפוז – כך לא תוכלי להוציא מילדך דבר שהוא נגד הטבע שלו

אם רק נלמד להתגבר על טבענו ולהניח בצד את הגאווה, הכבוד והאינטרסים האישיים, נוכל בוודאי לגלות מציאות רגישה, נגישה וחדשה לגמרי

המיוחדות של יעקב היא לקחת את האבן שנמצאת על הארץ להגביה אותה ולהפוך אותה למצבה. הוא לוקח את החומר, מקדשו ומכניס לו משמעות חדשה

תתמקדי רק בנקודות הטובות. ואפילו אם יש רק אחת, תתמקדי בה עד שהיא תהיה העיקר, ואז תעוררי "ריח טוב בנשמות"

האבות והאמהות, וגם האנשים הסובבים אותם, מלמדים אותנו איך לא להיות לבד –אלא להיות לבד עם ה'

אברהם אבינו מלמד אותנו שההכנעה המוחלטת כלפי מי שאמר והיה העולם, היא זו שפותחת את ערוצי השפע כך שירדו עד אליך

המבול הזה חייב להיעצר. לפחות פעם אחת ביום את חייבת להיכנס למצב נינוח, לפתוח את המטרייה המדוברת, ולהיכנס אל תוך עצמך, אל התיבה שתבני לך בנפש פנימה

הנחש מכניס באדם את יצר הגאווה, ואומר לו "תחשוב בגדול, הכל בידיים שלך". ועל כך מלמד הארי הקדוש שהאדם הוא באמת עולם, אבל רק בתנאי שהוא ממליך עליו את מי שאמר והיה העולם

בינתיים מגיע הבן של השכן, ורואה את החיבוק בין האב לבנו, ומתאכזב שלא הצליח במזימתו

שאלו פעם את אחד החסידים: "היכן מצוי השם?" והוא ענה: "בכל מקום שיתנו לו להיכנס". ואיך יהיה לו שם מקום אם לא נפנה לו מקום?

שני יסודות לחג הפסח: יסוד ביעור החמץ, ויסוד החירות. הדרך להגיע אל הגאולה, אל החירות האמתית, היא דרך הביעור של ה"חמץ" שבתוכנו

בהתבוננות עמוקה בשיר אשת חיל, נגלה שהמילים שחיבר שלמה המלך מתארות את הפוטנציאל האדיר שיכולה כל אשה להפיק מעצמה. שם מסתתרת הכוונה מיוחדת עבורך, כיצד להתרומם ברגעים של רפיון. אם רק נשכיל להשתמש בכוחות הנפש והגוף האדירים שבורא עולם נטע בנו, נחיה חיי מתיקות

למרבה הצער, משמעותו האמיתית של ט"ו באב כמעט ונשכחה. איזו אהבה היום הזה באמת מסמל? חדוה לוי במאמר מחזק

במוצ"ש "זאת חנוכה" – שבי מול הנרות, השמיעי בלבך ניגון ושיר - שינסוך בך כוחות אמונה להאיר...

לקראת פסח מסדרים את המגרות והחדרים - ומה עם חדרי הלב? די ללחץ הזה. רוצה חיוך, רוצה מילה טובה