אני בובה ושמי ימימה: על תוויות שאנחנו מדביקים לילדים (ולעצמנו)
מה שמטריד את ימימה, הוא שגם כשתגדל יאמרו עליה שרגליה עקומות. ומה איתנו? אלו שמות ותוויות אנחנו מדביקים לעצמנו ולילדים?
מה שמטריד את ימימה, הוא שגם כשתגדל יאמרו עליה שרגליה עקומות. ומה איתנו? אלו שמות ותוויות אנחנו מדביקים לעצמנו ולילדים?
למה יש אמהות שמצליחות להיות רגועות עם הילדים, ולחנך אותן טוב יותר, ואחרות שלא? על מודעות וההבדל שהיא יוצרת
תגובות רבות שהתקבלות למאמר הקודם בנושא "אמא יש רק אחת" הובילו למאמר שני בסדרה. כך תלמדי את הילדים שלך על גבולות
"הם עושים פה ושם, אבל יש דברים שרק אני יכולה לעשות, אני לא יכולה לתת להם". מדוע יש דברים שרק אמא יכולה לעשות?
איזו טעות אנחנו עושים בחינוך הילדים, ולמה הטעות הזו גורמת לחגים ולחופשים עם הילדים להיות סיוט?
רק לפני 5 שנים עדיין היית מגיעה לבית הכנסת, מתרגשת מהתפילות, עושה תענית דיבור. והנה את כבר אמא, והכל השתנה
האם הילד שלי עוזר בבית יותר מידי? האם האחריות שאני מטילה עליו כבדה מידי עבורו? איך אדע?
האם אנחנו יוצרים לילדים שלנו התניה חיובית או שלילית בנושאים של קיום מצוות? כך נחנך את ילדינו באווירה נעימה
ישנם ילדים שירוצו לקרא לאבא או לאמא אם משהו מפחיד אותם, ויש ילדים שירעדו מפחד במיטה ולא יקראו לאבא או לאמא, או שינסו להסתדר בעצמם. מדוע?
איך מבטאים אהבה לילדים? למה חשוב להראות לילדים שאנחנו אוהבים אותם, ואיך ניזהר משדרים אחרים?
למה אנחנו מנסים להעביר מסר מסוים, והילדים קולטים מסר אחר? ומה נעשה כדי שילדינו ירצו לחקות אותנו?
היא הבטיחה לעצמה שהילדים שלה לא יסבלו ממה שהיא סבלה בילדותה. אז למה היא בכל זאת מוצאת את עצמה צועקת עליהם?
כשאת עקבית, את גורמת לכך שהילד יודע שלאמא יש מילה, שאמא יציבה, שאמא חזקה, שאמא ברורה
למה את חושבת על אחד מילדיך שהוא "קטן" ולא מסוגל? ומה את גורמת לו במחשבות הללו?
מעודדים את המאמץ ולא את התוצאות, מעודדים על דברים אמיתיים ודברים שכבר נעשו, ומתרכזים בילדים. כתבה שנייה בסדרה
איך זה שאני מעודדת את הילד שלי, ובכל זאת הוא לא משתפר? איך אוכל לגרום לו להשתנות? חלק ראשון בסדרה
מה גורם לילדה בת 15 להיות כבויה, לא שמחה, עם דימוי עצמי נמוך, פסיבית, לא מאמינה בעצמה, מאמינה שהיא לא שווה כלום ולא יכולה?
מה ההבדל בין חינוך לבין אילוף? וכיצד נלמד את הילדים לרצות בעצמם ללכת בדרך התורה?
איך הופכים ילדים לשמחים באמצעות שמירה על הגבולות? ומה עושים אם הגבולות האלה לא מוצאים חן בעיני הילדים שלנו?
ילדים לא אמורים לקבוע עובדות, גם לא לצאת מהבית ו"להודיע" שהם הולכים לחבר. אנחנו צריכים להרגיל את הילדים שלנו שהם אמורים לבוא לבקש כשהם צריכים משהו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה