כל התכנים של לי מזל אדמון

"אמא, את מודעת לזה שמה שאפשר לקלקל אפשר גם לתקן, נכון?", אומר לי דניאל שלי בידענות, ואני, קצת כעוסה מהתפנית בשיחה, עונה לו: "זה ברוחניות, לא בשוקו"

הים הזה היה בצבע שמעולם לא ראיתי פה, מעין צבע לבן אבל לבן אחר, זוהר, נקי, קדוש. והצבע הזה הוא חי, עם תנועה ועמוק. לצבע עצמו היתה חיות ורבדים פנימיים, הים הזה הרגיש כמו לב פועם

אני מאחלת לך שתמיד תרגישי שיש לך הכל, וששפע מקיף את כל היותך בלי גבול, שברכה עוטפת אותך עם כל אהוביך ומזמנת לך המון טוב

באמת הקשחתי את הגב לאחרונה, שכחתי לברך על כל דבר ובכלל על עצם היותי, שכחתי לברך על החיים, על ההזדמנות להיות. והנה הגב שלי, שמחזיק את כל עמוד השדרה, את כל הזקיפות והגובה - מתמרד כנגדי

יש לי בית, אבל אין לי איך להיכנס אליו. יש לי רכב, אבל אין לי איך להשתמש בו. למדנו שיעור חשוב

יש מצבים שהיד שלי נכנסת לכלוב. מסדרת את זה, מלטפת את ההוא, מכניסה אוכל. כעבור שעה, אם אכניס שוב את היד, הם יתנהגו שוב כמו זרים... שכחו אותי. תובנות מאוגרים, מי היה מאמין...