כל התכנים של הרב אברהם יצחק

יוסל'ה התיישב על מושבו מסוחרר. ריבונו של עולם, מה לעשות? הרי בחג אסור לעשות עסקאות, אבל מה יעשה? והרי זו תקוותו היחידה לצאת מביצת העוני ולחתן את בנותיו!

ואז פרץ הרב בבכי וקרא: "טאטע (אבא)! גם אם לא הגיעה השעה, אך כיצד תוכל לעמוד מנגד ולראות את בניך אהוביך שוכבים על הרצפה, בוכים וקוראים לך: "טאטע, תתקע עוד תקיעה אחת"

הדוב פתח את ה"סידור" בלהיטות, קרב את ראשו אליו, והחל לדפדף. הוא נהם באכזבה כשגילה שהדפים ריקים מן הדבש, אך המשיך לדפדף בציפייה דרוכה

המלך קרא למשרתו ואמר: “הענק לאיש הזה אלף רובל על כישרונו המדהים, אך הוסף לו עוד חמשים מלקות - שמבזבז הוא את כישרונו המופלא על הבלים שכאלה"...

"הנני, שלחוני ואתעמת עם הכומר. והיה אם אנצח, מוטב. ואם לאו, תאמרו שהייתה זו יוזמתי, וכך לפחות איידע אתכם מה סוג השאלות, כדי שתוכלו להתכונן אליהן כראוי"

הרב לא הרפה. בעמל רב ואין אונים שבה אוז’רוב ונבנתה. בית המדרש הוקם, המקווה נבנה, הישיבה שבה ונוסדה, ובנוסף לרבנות, עדת החסדים הכתירה אותו גם באדמורו"ת

לא האירוע מכריח את התגובה אלא הפרשנות שאנו מעניקים לו. כלומר, הפרשנות שלנו לאירועים מעוררת את הרגש, והיא שתגרור את התגובה. זהו הרעיון שלימדתנו התורה בפרשתנו

פסוק אחד שמסכם את אחריתו של זמרי צריך שיהדהד באוזנינו היטב, כדי שנבדוק איזה זעתר אנחנו מרביצים בחיים, ונתעורר בזמן

"אנא", התחנן לפני סבא, "השב לי את הפמוטים, כי אם יתוודע לאדוני שמשכנתי אותם בעבור שיכר, הוא יגלני לסיביר, והריני אבוד"

כיצד טעו המרגלים, ומה היה סודו של כלב בן יפונה? ומה היה סודו של הגביר שהגיע לעיירה?

הרב לווין נרעד. הוא אמנם זקוק למעות, אך איך יהין לשדך את בנו עם מחותן עם-הארץ?! הוא ביקש מספר ימים כדי לחשוב על ההצעה

ארנון פנה ללכת, אך המדען עצר אותו, הצביע לעבר שתי המזוודות ואמר: "רק אל תשכח לקחת איתך את הסוללות של השעון"...

רמ"ח איברים נתן לנו בורא העולם - מח, עיניים, אוזניים, פה, ידיים, רגליים - תכשיטים יקרים מפז לפאר את חיינו ואת עולמו של הקב"ה. ומה אנחנו עושים עם התכשיטים הללו?

מה עושה לנו הכסף, מה היתה ייחודיותו של שבט בנימין, ואיך כל אלה מתחברים לצורך של עם ישראל להיות מאוחדים?

עם ישראל יוצא ממצרים ונגאל משעבוד הגוף. אין אדון שישעבד עוד את רצונם, וזהו. אפשר לבחור בחיים עצמאיים, להיות עם חופשי באשר הם. אבל לא! יוצאי מצרים הבינו שחירות גופם אינו כלום מבלי חירות רוחם

ואשתו? היא נותרה לצפות למברק שלעולם לא יגיע. ככה זה בחיים. כשיותר מדי חושבים "על" - מפספסים "את" החיים

בפני כל אחד ואחת מאיתנו הציב האלוקים משימה: "קְדשִׁים תִּֽהְיוּ!", וביד כולנו לעמוד בה. משום כך נאמרה פרשתנו בהקהל לכלל ישראל, כי מסרה נחוץ לכולנו: כל יהודי מסוגל להיות קדוש!

החמור פתח בדהירה מבועתת, כשמרים כמובן נסרכת בעקבותיו. "רגע, רגע", קראה מרים בעודה נגררת על הארץ בעקבות חמורה. "רגע, משיח!", "חיכינו לך כל כך הרבה זמן, לאן אתה ממהר!"

כל הדרך נקשו שיני הסוחרים מן הקור, וכל שהיה להם לקוות שהם בדרך הנכונה, ולא שחלילה מועדות פניהם מי יודע לאן

"לא יתכן!", אמר האב, "בעל האכסניה הוא אדם ירא שמים בתכלית ומטבחו כשר למהדרין!". בכל אופן, האב החליט לבדוק את העניין. הוא בירר עם בנו את תאריך החתונה, ועלה ובא אל האכסניה