ידידיה מאיר

אני חושב שיש כמה נקודות מתוך השיחה הזאת שחבל שיישארו רק ביני ובין בחור הישיבה הפרטי שלי. הרי חוץ ממנו, יש עוד כמה שמתחילים בימים אלה מסגרת לימודית חדשה. טור על געגועים ועל לימודים

איך הוקם המפעל הענק של הדף היומי, ומתי הזמן הכי טוב להצטרף ללומדים? וגם: על שיעור דף יומי מרגש ומפתיע

תוך ימים ספורים עשינו כברת דרך מרשימה. כמי שעוקב בדאגה אחרי השיח המתדרדר, אפשר לומר בפירוש שנכתבו פה פתאום השבוע טקסטים מהצד הנכון, שלא היו נכתבים קודם

שיהיה ברור: מחוללי הקמפיין הזה הם מיעוט במדינת ישראל, אבל מיעוט שיש לו רוב מוחץ בתקשורת, שמנסה להשליט את תפיסת עולמו הליברלית-קיצונית על רוב העם - על הדתיים, על החרדים ועל המסורתיים. ולא רק את תפיסת עולמו הוא מנסה להכתיב אלא בעיקר את סדר יומו הוא כופה עלינו שוב ושוב

האם התגלתה סגולה מיוחדת למציאת חניה בחניון עמוס? ומה נותן לסדרן של איקאה את הסיפוק מיום העבודה שלו?

אבי גבאי מעודד תחבורה ציבורית בשבת, גלעד שרון מתלונן על טרור העפיפונים ועיריית תל אביב קוראת לכולם להשתתף באירוע של חב"ד... כשהזיוף מתייאש מלהתחפש לאמת

ידידיה מאיר מנסה להבין באינה נושא "מותר" לרבנים להתעסק, לאחר שאפילו נושא הגיור הופקע מהם. ומי אמר שאי אפשר להמליח בשר בוניש-קליה?

לידידיה מאיר נדמה שהשיר "צדיק" מבטא נסיגה של שולי רנד מהאופטימיות של תחילת תהליך התשובה. אני מציע את האפשרות ההפוכה

כששמעתי את השיר – נפעמתי. אין עוד מישהו שיודע לכתוב ככה. רב-מג של מילים. אבל אז שמעתי את השיר שוב, וקצת התבאסתי. למה לראות ככה את החיים?

ידידיה מאיר קבל הרבה תגובות כועסות כשפרסם את הסרטון על הנחת התפילין בשדה התעופה, אבל אחר כך התגלה ההומור האלוקי שבו. ומה עם קצת הדתה עצמית?

ידידיה מאיר לא הזדעזע מהמערכות על התפילין. פשוט כי זה לא חדש – זו, לצערנו, התרבות בארץ. אבל את התוצאות של המערכון הזה הוא לא צפה

האם ערב מתן תורה תשע"ח אנחנו יודעים מה תפקידנו, או שאנחנו הצעצוע, הטוי, של התרבות המערבית?

בכפר סבא, בראשון לציון, בפתח תקווה, בהרצליה ובעוד המון מקומות בארץ קרה השבוע ה"אסון" הנורא: ילדים אמרו פסוקים. מיהם המתלוננים, בדיוק?

הסיבות שבגללן הרעיון של מרים פרץ הוא רעיון גרוע, והיתרונות של מאבקו החדש של "הפורום החילוני" נגד בני עקיבא

מתרגש מן הזיכרונות, מצר על הזלזול במסורת וביהדות, ונזכר בנפילתו של כפר עציון, בד' באייר ה'תש"ח

בעוד בני גילו מתבטאים בעיקר באימוג'ים, ארז כתב לעצמו מחשבות עמוקות ומקוריות על העולם, על עצמו, ועל האמונה שלו בה'. טור מחזק

השפע של ליל הסדר, איך להגיד לעצמנו לפני שנגיד לילדים, הכוונה ב"אחד" והזמן המתאים לבקש בקשות. וגם: היכן נמצא הראש שלנו בסוף הסדר?

מרים פרץ, כלת פרס ישראל, היא הדבר הכי משמח היום במדינת ישראל. לא כתואר, אלא כפועל – היא משמחת אותנו. כל מפגש עם דמותה, עם דיבורה, עם מורשתה, הופך אותך לאדם שמח יותר ממה שהיית קודם

אז אני יודע מראש שלא תהיה היסטריה סביב הטור השבוע, וראש הממשלה יעבור הלאה לשתף כותבים אחרים שתומכים בו, אבל מה לעשות. בעיניי, הדברים שיובאו כאן עקרוניים יותר מאלה של השבוע שעבר

מה מחזיק את נתניהו? האם הוא קרא השבוע על מיטתו בבלייר-האוס את "בגן האמונה" של הרב ארוש או חוברות חיזוק של הרב בידרמן? אולי ספרות מוסר קלאסית כמו מסילת ישרים? ואם הוא מתנהג כך בלי שקרא את הספרים האלה, אז מה יקרה אחרי שיקרא אותם?