אבני חושן - מהם ולמה הם שימשו את הכהן הגדול?

שלום

החושן הוא אחד משמונה הבגדים שהכהן הגדול –בזמן שבית המקדש היה קיים- היה מתקשט בו על חזהו, מעל כל הבגדים, הוא היה עשוי מחוטי זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ופשתן לבן, ובמרכזו היו קבועים שנים עשרה אבנים יקרות שעליהם היו חקוקות שמות השבטים, וכן היה בו סוד אלוהי הנקרא "אורים ותומים".

שתים עשרה האבנים היקרות שהיו בחושן, מסודרות בארבעה טורים, בכל טור שלש אבנים. הטור הראשון: אודם, פטדה וברקת. הטור השני: נופך, ספיר ויהלום. הטור השלישי: לשם, שבו ואחלמה. הטור הרביעי: תרשיש, שוהם וישפה. על האבנים היו מפותחים שמות י"ב שבטי ישראל, כל שם על אבן אחת. יש אומרים שסדר שמות השבטים על האבנים היה כסדר שנולדו, ראשון ראשון: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, דן, נפתלי, גד, אשר, יששכר, זבולן, יוסף ובנימין.

 ויש אומרים שסדרם: ראובן, שמעון, לוי, יהודה, יששכר, זבולן, דן, נפתלי, גד, אשר, יוסף ובנימין. מלבד זה כתוב על האבנים: "אברהם יצחק יעקב", וגם: "שבטי ישורן", או: "כל אלה שבטי ישראל", כדי להשלים את האותיות ח` ט` צ` וק`, שאינן בשמות השבטים, ועמהן יהיו כל האותיות של הא"ב בחושן, ובהם היה הכהן השואל באורים- ותומים מצרף את התשובה.

 אבני חושן ואפוד בימי משה רבינו הנשיאים הביאום. יש מפרשים שהם נשיאי ישראל, ויש מפרשים שהם העננים, כענין שנאמר: נשיאים ורוח. והעננים שאבו את האבנים מנהר הפישון הנובע ממקרותיו בגן עדן התחתון, ומשם מקור האבנים האלוקיות הללו, ויש האומרים כי שורש אבנים יקרות אלו בשנים עשרה האבנים שהציג יעקב אבינו תחת ראשו כששכב לישון בהר המוריה.

 ויש אף מקור קבלי האומר כי נשמות השבטים היו מגולגלות באבנים אלו שהציג יעקב לראשו, ובשינתו הקדושה וההתגלות האלוקית שהיה לו אז שאב את הנשמות של בניו מתוך האבנים אליו, ולפי הנ"ל השבטים והאבנים האלו קשורים זה בזה בקשר הדוק ולסוף נחקקו שמותיהם על גבי האבנים האלו.

אורים ותמים. כוח אלוהי הפועל בחושן, שמשיב לשואליו בעניני ציבור של ישראל.

א. שמם ומהותם. אורים ותומים נקראו על שם שמאירים ומפרשים את דבריהם ומשלימים את דבריהם שיתקיימו. ועוד: על שם שהם מאירים לישראל ומתימים להם את הדרך ילכו בה כשישראל הם תמימים. ונקראו משפט, כמו שנאמר: ושאל לו במשפט האורים, לפי שהם כדין שאינו חוזר, שאף על פי שגזרת נביא חוזרת גזרת אורים ותומים אינה חוזרת. יש אומרים שאבני החושן בעצמן נקראות אורים ותומים, על שם שאותיותיהן מאירות. ורוב הראשונים כתבו שאורים ותומים הוא כתב שם המפורש שהיה נתון בין כפלי החושן, והוא שכתוב: ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים, שהחושן היה ארכו אמה ורחבו זרת וכשכפלו לשנים נמצא זרת על זרת מרובע, וכתב שם-המפורש הונח בין הכפלים.

 ויש אומרים שהיו באורים ותומים כמה שמות קדושים, ולפיכך נקראים בלשון רבים אורים וכן תומים, והשמות הקדושים של אורים מכוחם יאירו האותיות של החושן, ומכוח שמות הקודש אחרים הנקראים תומים יהיה לב הכהן השואל תמים בחיבור ובצירוף האותיות ויבוא בלבו חיבורן הנכון, והיא מדרגת רוח הקודש למטה מהנבואה ולמעלה מבת קול. ולא היו האורים ותומים מעשה אומן, ולא היה לאומנים ולא לקהל ישראל בהם לא מעשה ולא נדבה, אבל הם סוד מסור למשה מפי הגבורה והוא כתבם בקדושה.

ב. השאלה באורים ותומים. השאלה באורים ותומים מפורשת בתורה: ולפני אלעזר הכהן יעמד ושאל לו במשפט האורים לפני ה` על פיו יצאו ועל פיו יבאו הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה. בנביאים מצינו הרבה פעמים ששאלו בה` אם יעלו למלחמה ואם יצליחו וכיוצא. סדר השאלה: השואל פניו כלפי הנשאל, שהוא הכהן הלובש אורים ותומים, והנשאל פניו כלפי שכינה, היינו כלפי אורים ותומים ושם המפורש שבתוך החושן, ויש אומרים שהכהן עומד ופניו לפני הארון והשואל מאחריו ופניו לאחרי הכהן. השואל אומר: ארדוף אחרי הגדוד הזה?,

והנשאל אומר: כה אמר ה` עלה והצלח. בקבלת התשובה נחלקו אמוראים: ר` יוחנן אומר בולטות, ריש לקיש אומר מצטרפות. ופירשו: מאותיות אבני החושן שכתובים עליהן שמות שבטי בני ישראל והאבות היו בולטות אותיות התשובה, כגון עי"ן משמעון ולמ"ד מלוי וה"א מיהודה, ולר` יוחנן לא היו האותיות זזות ממקומן אלא בולטות בלבד והכהן היה מצרפן, ולריש לקיש היו מצטרפות מאליהן. הצירוף לר` יוחנן היה על ידי שרוח הקודש לובש את הכהן ומביט בחושן ורואה בו במראה הנבואה "עלה" או "לא תעלה" באותיות שבולטות מן החושן כנגד פניו.

 ויש אומרים שהאותיות בלטו זו אחר זו ולפי סדר בליטתן ידע הכהן לצרפן.

 אין נשאלים באורים ותומים אלא למלך ולאב בית דין ולמי שהציבור צריך בו, שנאמר: ולפני אלעזר וגו` הוא וכל בני ישראל אתו וכל העדה, ודרשו: הוא - זה מלך, שהרי ביהושע מדבר הכתוב, וכל בני ישראל אתו - זה משוח-מלחמה, או מי שצורך הצבור בשאילתו, וכל העדה - זו סנהדרין.

אין שואלים באורים ותומים על בירור מעשה בדיני ממונות, ולא בהוראות של הלכה.

ואקוה שהחכמת בענין האלוקי הזה.

 בהצלחה מנשה ישראל