הגעלת כלים לפסח

הרב זמיר כהן בשיעור מיוחד על הלכות הכשרת כלים לחג הפסח. צפו

הגעלת כלים - הקדמה

- בשני מקומות יכול להימצא חמץ בכלי:

- חמץ שאנו רואים: היינו חמץ הדבוק לדפנות הכלי בתוך הכלי או מחוץ לכלי. חמץ זה יוסר ע"י

   נקיון חיצוני של הכלי היטב היטב 

- חמץ שאנו לא רואים: היינו חמץ הבלוע בכלים. חמץ זה יוסר ע"י הגעלה

- פעולת ההגעלה: היינו להוציא את החמץ הבלוע בכלי

- כלי שהשתמשו בו בחמץ אסור להשתמש בו בפסח קודם שיכשירוהו כדת

- ישנם מספר כללים חשובים אותם צריך לדעת היטב קודם שמגעילים את הכלים והם:

ניקוי הכלי קודם הגעלה

- יש לנקות את הכלי היטב היטב משיירי מאכל ומחלודה בכל מקום בכלי: מבפנים מבחוץ, ידיות, חריצים וכו', כדי לפתור את הבעיה של החמץ שמחוץ לכלי

מתי הכלי בולע חמץ

- אין כלי בולע חמץ אלא כשהוא חם או שהאוכל שהוכנס אליו חם, שאז הכלי מתרחב כתוצאה מהחום ובולע, וכשהכלי מתקרר נסגר ומה שנבלע בו נשאר בתוכו

- כלי שלא מבשלים בו, ומניחים בו רק אוכל קר בלבד, אינו בולע כלל ולכן אין צורך להגעילו. אך צריך לנקותו היטב מבפנים ומבחוץ משיירי מאכל הנדבקים בו

סוג הכלי

- לא כל הכלים בולעים או פולטים, הדבר תלוי בסוג החומר שממנו הכלי עשוי:

- יש כלים שעשויים מחומרים שבולעים ופולטים: כגון כלי מתכת, כלי פלסטיק, כלי עץ או כלי    

   אבן, הדרך להכשירם היא כבולעו כך פולטו כלומר באופן שבכלי בלע  באותו אופן הוא יפלוט

- יש כלים שעשויים מחומרים שרק בולעים ולא פולטים: כגון כלי חרס, (ולאשכנזים גם כלי \  

  זכוכית), ואין דרך להכשיר כלים אלו, שהרי הם רק בולעים ולא פולטים

- יש כלים שעשויים מחומרים שלא בולעים ולא פולטים: כגון כלי זכוכית (רק לספרדים בלבד),   

  ואין צורך להכשיר כלים אלו אלא די להם בשטיפה חיצונית בלבד

סוגי הגעלות - כיצד הכלי פולט את חמץ שנבלע בו

- יש מספר דרכי הגעלה שונים, ומטרתם היא להוציא את החמץ שאינו נראה מתוך הכלי החוצה, והם:

- ליבון באש (עם אש): היינו שמשתמשים באש גלויה  על הכלי ממש

- הגעלה בכלי ראשון הגעלה עם מים חמים : היינו שמכניסים את הכלי שרוצים להגעיל לתוך כלי אחר הנמצא על האש ובו יש מים רותחים ומבעבעים

- ערוי מכלי ראשון: היינו ששופכים על הכלי שרוצים להגעיל מים רותחים מכלי שהיה על האש

-  הגעלה בכלי שני: היינו שמכניסים את הכלי שרוצים להגעיל לתוך כלי אחר שאינו על האש אך יש בו מים רותחים שהביאו מכלי הנמצא על האש

- הכלי פולט את החמץ הבלוע בו על פי הכלל: "כבולעו כך פולטו", כלומר: כלי שבלע חמץ בטמפרטורה מסוימת באותה טמפרטורה יפלוט את הבלוע

- ישנם סוגי בליעה ופליטה שונות:

- כלי שמשתמשים בו באש ממש כגון תבניות אפיה, שיפודים: כדי להפליט ממנו את הבלוע צריך ללבנו באש עד שיהיו ניצוצות ניתזים ממנו

- כלי ראשון שעל האש כגון סירים: כדי להפליט ממנו את הבלוע צריך להכניס את כל הכלי לתוך כלי אחר  הנמצא על האש ובו יש מים רותחים

- כלי שמערים לתוכו מכלי ראשון כגון צלחות, קערות הגשה וכדומה: כדי להפליט ממנו את הבלוע צריך לערות על הכלי מים רותחים מכלי ראשון שהיו על האש (וכל שכן אם        יכניס אותו לתוך כלי ראשון הנמצא על האש)

- כלי שני כגון צלחת אוכל, סכום: כדי להפליט ממנו את הבלוע צריך להכניס את הכלי לתוך מים חמים הנמצאים בכלי שני (וכל שכן אם יכניס אותו לתוך כלי ראשון הנמצא על    האש)

- כלי שמשתמשים בו בצונן (קר): אינו בולע כלל ולכן אין צורך בהגעלה כלל, אלא די בניקוי שטיפה והדחה היטב במים צוננים

במה השתמשו בכלי

- ישנה מחלוקת אם הולכים בהגעלה אחר רוב תשמיש הכלי או לא, כלומר: כלי שמשתמשים בו רוב הפעמים בטמפרטורה מסוימת ומיעוט הפעמים משתמשים בו בטמפרטורה אחרת, השאלה איזה הגעלה צריך לעשות כלי האם כפי רוב השימוש או כפי מיעוט השימוש, לדוגמא: מזלג משתמשים בו רוב הפעמים לאכילה בכלי שני היינו בצלחת, ומעט פעמים השתמשו במזלג בכלי ראשון, כגון שהכניסו מזלג זה לסיר על האש היינו כלי ראשון. והשאלה איזה הגעלה צריך לעשות למזלג, האם הגעלה בכלי שני היינו כי רוב השימוש בכלי שני או הגעלה בכלי ראשון שהוא בולע יותר  

-  לספרדים: הולכים אחר רוב תשמישו של הכלי אפילו אם השתמשו בו מעט בטמפרטורה גדולה יותר

-  לאשכנזים: הולכים אחר הבליעה החמורה, היינו שתמיד הולכים אחר הבליעה הגדולה יותר שהייתה בכלי אפילו אם השתמשו בו מעט פעמים בטמפרטורה זו 

- הכלל שהולכים אחר רוב תשמיש לא תקף לכלי שמשתמשים בו תמיד בלי חמץ ופעם אחת השתמשו בו בחמץ  שיהיה נחשב שאינו צריך הגעלה ולכן, כלי שהשתמשו בו אפילו פעם אחת  בחמץ חייב הגעלה

לאחר הגעלה

- לכתחילה: לאחר ההגעלה טוב להניח את הכלי במים צוננים מיד (כדי שהכלי "ייסגר")

- בדיעבד: אם לא הניח את הכלי במים צוננים לאחר ההגעלה, הגעלה כשרה

- כלים שיש חשש שאם יכניסם למים צוננים מיד אחרי ההגעלה הם יתבקעו וישברו, אין צורך להכניסם למים צוננים אלא ישאירם כך ויצטננו לבד

השהיית הכלי בתוך מי ההגעלה

- כלי שמגעילים אותו יכול לשהות בתוך מי ההגעלה זמן רב

הגעלת כלי בן יומו

- כלי בן יומו, הוא כלי שעבר עליו פחות מ- 24 שעות מאז שהשתמשו בו בחמץ בפעם האחרונה

- כלי שאינו בן יומו, הוא כלי שעבר עליו יותר מ- 24 שעות מאז שהשתמשו בו בחמץ בפעם האחרונה

- לדעת השולחן ערוך ניתן להגעיל כלי אפילו אם הוא בן יומו, היינו שמותר להגעיל כלי חמץ גם אם השתמשו בו בתוך 24 שעות האחרונות

הגעלת כלי בשר וכלי חלב יחדיו

- לעניין האם מותר להגעיל כלי בשר וחלב יחד במים של ההגעלה, הדבר תלוי אם הם בני יומן או לא (כלי בן יומו היינו כלי שעבר  עליו פחות מ- 24 שעות מאז שהשתמשו בו בחמץ בפעם האחרונה)

- אם הכלי הבשרי והחלבי הם בני יומן: לא יגעילם יחדיו אלא יגעילם בזה אחר זה (באותם מים של הגעלה), ואם נותן במים חומר ניקוי הפוגם את טעם המים יכול לכתחילה להגעיל באותו מים כלי בשרי בן יומו עם כלי חלבי בן יומו

- אם הכלי אינם בני יומן או אפילו רק אחד אינו בן יומו: ניתן להגעילם יחד באותם מים

התייעצות עם תלמידי חכמים

- היות ודיני הגעלת כלים מרובים מאוד, כדי להתייעץ עם תלמיד חכם בכול שאלה, ומה שהסברנו כאן הם רק ראשי פרקים כדי לתת הבנה כללית במושגים

להלן רשימת כלים ואופן הכשרתם (לפי אלף בית):

- הדבר ברור שלפני כל הגעלה צריך לנקות את הכלי היטב היטב

- כול הרשימה הנ"ל היא לכלים שהשתמשו בהם בחמץ אפילו פעם אחת בלבד

- כלי שלא השתמשו בו בחמץ כלל אינו צריך הכשר לפסח

הרב יצחק יוסף - מה המקור להגעלת כלים? צפו