אז מה זה בעצם "זאת חנוכה"? 10 דברים שלא ידעתם

"זאת חנוכה", הוא כינוי ליום האחרון של חג החנוכה, ומדליקים בו את הנר השמיני והאחרון בחנוכייה. יום זה מסוגל במיוחד לקיבול תפילות ולישועות שונות, ולכן רבים משקיעים בו את מיטב זמנם לתפילות ובקשות. כוח התפילה ביום זה הוא עצום, ורבים מספור מספרים על ישועות שזכו להם בזכות תפילה מעומק הלב אל מול שמונת נרות החנוכה. אז למה בעצם?

1. הסיבה שהיום נקרא "זאת חנוכה", הוא מתוך הקריאה שאנו קוראים בתורה בעיצומו של יום זה, בו אנו קוראים את הפסוק: "זאת חנוכת המזבח ביום המשח אותו מאת נשיאי ישראל וגו'" (במדבר, פרק ז', פס' פ"ד).

2. אמנם, ע"פ המקובל יום הכיפורים ושמיני עצרת הם סוף האפשרות לתשובה, אך מקובל מפי הבעל שם טוב הקודש, שדווקא חנוכה הוא הסיום הסופי של הימים המסוגלים של עשיית התשובה. כלומר, הדין הראשון בשנה נכתב בעיצומו של ראש השנה, אז כל אדם נכתב לגורלו. ביום כיפור הוא נחתם, ובהושענא רבה הפתקים נשלחים ולכאורה צפוי להתבצע גזר הדין. אלא, שהקב"ה, באהבתו אלינו, מרחם עלינו ומחכה לנו עד חג החנוכה. מחכה בעצם לכל אותם שלא הספיקו עדיין לעשות תשובה – על מנת לשוב אליו כדי להיחתם לטובה. גם בספר נטעי גבריאל (נו) מובא בשם גדולי האדמו"רים, ש"מי שלא נחתם דינו לטובה, יכול להיחתם לטובה אפילו בחנוכה".

3. וכל כך למה דווקא היום השמיני של חג החנוכה הוא הגדול ביותר בעוצמתו? מפני שביהדות, על פי המהר"ל והקבלה, המספר 8 הוא המייצג של העולם שמעל הטבע, וכך גם היוונים – יכלו לשלוט בעם ישראל בחומר – אבל בכל מה שניסו למנוע מהם ברוח – לא יכלו, ועפ ישראל המשיך במסירות נפש לשמור את מצוות התורה. ודווקא כיוון שיום זה נחשב "מעל הטבע" – יש בו היכולת לקרב לכל אחד את הישועה לה הוא זקוק, אפילו מעל הטבע ממש.

הרב ירון אשכנזי - ממהה יזכה אדם להינצל כאשר יתבונן בנרות החנוכה? 

4. אדמו"רים רבים נוהגים לערוך "טיש" לקהל החסידים שלהם, דווקא ביום זה, בשל עוצמתו של היום הגדול וחשיבותה של התשובה ביום זה.

5. השפת אמת כתב על יום זה כי מדובר ב"יום אחרון כולל כל הימים כמו שמיני עצרת, מאסף כל ימי החג, כן בחנוכה. וע"י שהוא היום האחרון קשה עלינו פרידות הימים טובים, לכן משאיר הארה על כל השנה ומתעורר בו נרות המנורה".

6. יש הטוענים שבכלל, כל השפע שנקצב בתשרי אינו מתחיל "לרדת" אלינו עד מועד זה של "זאת חנוכה".

7. ה'שפתי צדיק' מצביע על המילה 'זאת חנוכה' וכותב ש"זאת" בתורה פירושו 'מורה באצבע'. ביציאת מצרים אמרו כולם "זה אלי ואנווהו". והצביעו על השכינה, כביכול, בעצמה. כשאומרים "וזאת התורה אשר שם משה לפני בני ישראל", מצביעים על ספר התורה ורואים אותה בעיניים. כך גם ב"זאת חנוכה" ישנה רוממות וקדושה כל-כך מיוחדת, עד שאלו שזוכים לכך יכולים להצביע עליה, לממש ולמשש אותה ולהרגיש שהנה, 'זאת חנוכה', זהו האור בעצמו, שהגיע לשכון בתוך ליבו של כל אחד מישראל.

מדוע כשמתפללים ליד נרות החנוכה זוכים לישועות? הרב חיים זאיד מגלה לנו את הסוד הגדול של חנוכה

8. בספרים הקדושים, ישנה חשיבות רבה ליום זה, משום שביהדות "הכל הולך אחר החיתום". וכך, כיוון שהיום השמיני הוא היום החותם את חנוכה, הרי שסגולתו גדולה, כפי ש"הושענא רבה" הוא החותם של חג הסוכות, "נעילה" הוא חיתום של יום הכיפורים וכן הלאה. מסיבה נוספת מחשיבים את 'זאת חנוכה', שהרי השמן דלק גם ביום השמיני, האחרון למנין ימי הנס, ובו התרחש הנס הגדול ביותר.

9. המהרי"ל בספר המנהגים שלו (הלכות חנוכה עמוד 57) מציין כי יהדות ריינוס (חלק מיהדות אשכנז) נהגה ביום השמיני של חנוכה לשבות מכל מלאכה.

10. בלקוטי מהרי"ח כתב, שהיו גדולים במהלך הדורות שנהגו לערוך סעודה גדולה ב'זאת חנוכה', "ובוודאי יש בזה כוונה גדולה". והליקוטי מהרי"ח בעצמו מסביר שיתכן שנהגו כן מפני שהוא היום בו נגמר מצוות הדלקת נרות החנוכה, ועושים סעודה ל"גמרה של מצווה".

לסיכום, "זאת חנוכה" הוא יום של רחמים גדולים המסוגל מאוד לישועה ולתשובה, ומהווה את יום החיתום האחרון, המתחיל בראש השנה עצמו. אמנם יהודי תמיד יכול לעשות תשובה, שכן דלתות התשובה תמיד פתוחות עבורו, אולם זמן זה מסוגל במיוחד לכך. הוא יחל מיד לאחר שתדליקו את הנר האחרון, בשקיעה עם צאת הכוכבים, ויימשך עד לשקיעה של יום המחרת. "זאת חנוכה" שמח לכולם!