הרב יצחק זילברשטיין

בחוצות-קריה נפוצה הפרסומת הבאה: "חושבים שהתינוק שלכם מוגן? תחשבו שוב...". כשהתכנון היה לפרסם בעוד כשלשה שבועות, כי מדובר בפרסומת אודות כסא תינוק לרכב, בעל בטיחות מירבית וכו'. הציבור כולו המתין בדריכות לגלות מה עומד מאחורי הפרסום...

"הלא כוונתי היתה לקנות את הרכב כמות שהוא, עם מכשיר הניווט שהיה בתוכו...", ולעומתו טען ראובן: "מכרתי לך רכב, ולא מכשירי ניווט..."

"חלילה לי מלשנות שמך", השיב, "כי בצדק שמך פסח, על שם הפסוק אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל (שמות י"ב, כ"ז), כי הנך פוסח על חנויותיהם של אחינו בני ישראל, עדי בואך לחנות הגוי, ולכן שמך נאה לך ואתה נאה לשמך - ר' פסח!"

הנה בכל יום, מיד כאשר אני מתחיל לדרוש, אחד המתפללים 'מפגין' חוסר שביעות רצון מהדברים. הוא משמיע כל מיני קולות ואנחות, מפהק באופן שלא יהיה אחד שיפספס את פיהוקו, מתמתח ומתנועע כאילו 'יושב על קוצים', וכו' וכו'...

המתפללים הגיעו בבוקר, וראו כבלע את הקודש. הגבאי מיהר להזעיק את המשטרה, וזו הורתה נחרצות: "אין להזיז דבר, עד שיגיעו החוקרים, וינסו לפענח מי היו הצוררים! אם תגעו בספרי התורה - לא תתקיים חקירה"

"היאך מעז אתה לנהוג מיד לאחר ההתקף האפילפסי שעברת!" נזפתי בו, "הלא אינך כשיר לנהוג כעת, ומסכן אתה את נפשך ואת הציבור כולו!..."

מעשה היה בחייט יהודי, שבמשך שנים רבות היה תופר את בגדיהם של בני העיר. לאחר מותו של החייט, קברו אותו בני הקהילה בכבוד הראוי, אך לא עברו ימים מרובים, ומצאוהו מחוץ לקברו, מוטל באמצע בית החיים

שאל את בעל הדירה מה מחירה, והלה נקב בסכום מופרז מאד. "איני מוכן להתפשר ולו על פרוטה אחת", הפטיר הזקן. והתלמיד חכם החליט לוותר על חלומו

והנה בלכתו בדרך התבונן שמעון, ואמר בליבו, 'למה לי להחליף את הדולרים אצל החלפן, הרי יש לי 330,000 שקלים, ואם כן אקנה את הדולרים לעצמי... הרי שער הדולרים נמוך, ואם כן זו עסקה מאוד משתלמת'...

החלפן שלף את השטרות, עיין בהם היטב היטב, ולאחר מכן העבירם במכונה, ולהפתעתו היא אישרה שמדובר בשטרות אמיתיים! 'אמרתי לך יקירי, הזיוף מושלם', הפטיר הנוכל

איים בעלי: 'אילו גם הפעם תביאי בת - אל תחזרי הביתה! לא את ולא הילדה'...

"יש לי בשבילך בחורה מושלמת, כלילת המעלות, רק פגם אחד יש בה... היא צולעת!". כמובן שההצעה לא התקבלה, והבחור נפגע ונעלב

"שמעת על הרב הגדול ההוא שנפטר לאחרונה? בודאי שמעת ממה הוא נפטר?... ובכן, אשוב ואזכיר לך - אותו אדם גדול היה מרבה לעשן, עד שהעישון 'אכל' לו את הריאות, ומת תוך ייסורים קשים!

שאלה אקטואלית מרתקת הגיעה לשולחנו של מו"ר שליט"א, על ידי קבוצת תלמידים בתיכון, שהתחזקו בתורה ובמצוות

והנה, ממשיך הבחור, חלפו שנים ואבי התחתן, ובס"ד נפתחו לו שערי פרנסה והרווחה, עד שכיום הפך לעשיר גדול. אך הנהגותיו לא השתנו. הוא ממשיך לנהל את חייו בחסכנות מופלגת...

כולם גוחנים, סוקרים, מתעניינים, שואלים ומקבלים תשובות. ופעמים שמרגיש החולה כאילו היה בכלוב של זכוכית, מוצג במוזיאון, חיה בגן חיות

ויהי ערב, שב ראובן אל הדירה, ורואה כי לא חל בה כל שינוי. הקירות נותרו מלוכלכים כפי שהיו! מיהר להתקשר אל חבירו הפועל ושאלו: "כיצד התלת בי? לא תקבל ממני ולוּ פרוטה אחת!...

כאשר הגיע האוטובוס לתחנה הבאה, מיהרו לרדת כמחצית מהנוסעים, דבר שאיפשר לילדיי וגם לי לשבת בניחותא עד סוף הנסיעה"...

כשאת העולם כולו הסעירה ה'שפעת המקסיקנית' , שגרמה לתמותה ובהלה רבה, רח"ל, נשלחה אל מו"ר שליט"א שאלה מעניינת מאת שני רופאים מומחים, שנדרשו לטפל ביהודי שחלה במחלה הנוראה, שכידוע הטיפול בה כרוך בסכנת הידבקות

ניסיתי להסביר לו כי טעה בחישוב, והברית אמורה להיערך מחר, כמצוות התורה "וביום השמיני ימול", אך נענה ה'עם-הארץ' בגאוה: "לא טעינו, אני יודע היטב שהבן נימול לשמונה ימים. אלא שיום רביעי אינו יום כל כך מתאים לנו

ביום מן הימים, מגיע אל מנהל הקרן, יהודי בר-אוריין שהינו אלמן (ב"מ), המטופל בתינוקות וילדים קטנים, וביקש לקבל תמיכה מהקרן של השוטים. "עבור מי אתה רוצה את הממון?", שאל המנהל. "עבור עצמי", השיב האיש

מתוך מקום המסתור בו עמדתי, הצלחתי להבחין כי המשאית מלאה ממש. ברור אפוא כי יש לה עוד כמה 'תחנות' לפרוק בהם את בשר הפיגולים...

בעל המעדנייה הבחין בהמולה שנוצרה סביב 'טקס' קביעת המזוזות בחנוית הסמוכות, ופנה אלי בתביעה: 'מדוע דילגת עלי! גם אני מעוניין במזוזה...!'

כך הם יושבים ומספרים ביציאת מצרים, אומרים את ההגדה מזיכרונם. והנה, כשהגיעו ל"מוציא מצה", הוציאו היהודים הללו את כזית החמץ מאמתחתם, והתחילו באמירת "לשם יחוד"

"לדעתי אין ברירה אחרת מאשר להטיל בין שנינו גורל, והזוכה יקבל לידיו את המצה, ובכך לפחות יזכה אחד מאיתנו לקיים את המצוה בשלימותה"

והנה, בליל הסדר, פרצו גנבים לביתו של ראובן, וגנבו את כל הממון המופקד אצלו. התברר כי הגניבה התבצעה בקלות, מאחר וראובן לא נעל את ביתו באותו הלילה

עד מהרה נודע לו איך וכיצד זכה במבצע. המוצרים שהיו באותה העת בבית, לא היו אלא המוצרים שלו...

פעמים ומגיעים לאוזנינו ביטויים כגון: 'משיח יגיע ואתה עדיין לא תסדר את העניין...', 'לא כדאי להמתין לו, הוא יגיע כשיבוא המשיח', 'למה אתה מחכה, לביאת המשיח?'

"עברתי תאונת דרכים קשה וניצלו חיי בנס". הרב המשיך לחקור: "מתי בדיוק אירעה התאונה?", תחילה ניסה האיש להתחמק, אך לבסוף הודה, "התאונה אירעה בשבת האחרונה"...

האיש הכניס את ידו לכיס מכנסיו, ושלף, לתדהמת כל הציבור, שטר של 100 שקל - בעיצומה של השבת - והושיט את הכסף לגבאי...