שו"ת התניא
עשרות מאמרים מחזקים מתוך ספר "תניא לאנשים כמוני וכמוך". מדור מרתק ומומלץ
מדור שו"ת התניא כולל עשרות מאמרים מאלפים מתוך הספר "תניא לאנשים כמוני וכמוך". בין התכנים: היכן הקדוש ברוך הוא נמצא? מה כל כך מעניין ביציאת מצרים, ומה הקשר לימינו? ועוד מגוון תכנים מיוחדים מתוך "תניא לאנשים כמוני וכמוך"
שו"ת התניא: איך אני יכול להאמין במשהו שאינני רואה?
קשה לי להאמין שאצליח להביא את עצמי ליראה. באופן טבעי, אני מאמין רק במה שאני רואה. את א־לוהים - אני לא רואה!
שו"ת התניא: למה אני צריך לפחד מהקב"ה?
אני אוהב את ה'. יש לי הרבה על מה להודות לו. אבל ליראה אני לא מתחבר. למה צריך לעבוד את ה' דרך פחד?
שו"ת התניא: איך מתכוונים בתפילה?
מהי בדיוק כוונה בתפילה? מה אני אמור להרגיש כשאני מתפלל?
שו"ת התניא: מה עדיף – להתעמק או לעשות?
מטרידה אותי העובדה שהשורה התחתונה היא מצווות מעשיות. מה עדיף: להשקיע במודעות עמוקה וברגש חי, או לדבוק במעשה השטחי וה'יבש'?
שו"ת התניא: מספיק לקיים מצוות, או שחייבים גם תורה?
עם כל הדיבורים על הכוח העצום של המצוות, מה עם התורה? חשבתי ש"תלמוד תורה כנגד כולם"?
שו"ת התניא: למה צריך לתת צדקה?
למה ביהדות כל הזמן מבקשים ממך כסף לצדקה? אני אוהב את הדת שלי רוחנית לגמרי, בלי כספים, בלי תרומות ובלי התרמות
שו"ת התניא: למה אי אפשר לראות את הקב"ה?
אם ה' נמצא גם בעולם הזה, מדוע אי־אפשר לראות/לתפוס אותו?
שו"ת התניא: איפה אפשר למצוא את ה'?
זה אדיר, אבל לא מציאותי. אני לא מרגיש את נוכחותו של ה' בחיים שלי. כנראה אני פשוט לא ברמה המתאימה.
שו"ת התניא: אני כבר לא עצוב, אבל איך אני יכול לשמוח?
הסברת לי כבר למה רשימת הדרישות שעבודת ה' מציבה לפני היא לא סיבה לדיכאון. נניח. אבל לא להיות בדיכאון זה לא מספיק, אני רוצה שמחה!
שו"ת התניא: למה חייבים לאהוב את עם ישראל? לא מספיק לכבד?
"אהבת ישראל" - זה גדול מדי בשבילי. אני אוהב רק בני משפחה וחברים קרובים. "כבוד ישראל" נשמע לי מספיק בהחלט - להתייחס בכבוד ובדרך ארץ לכל אדם. מה רע?
שו"ת התניא: האם אדם יכול לשנות את הטבע שלו?
תכל'ס, אני מי שאני. האמונה די רחוקה ממני, ואין לי מוטיבציה לשנות את המצב. בכל מקרה, לא נראה לי שאדם יכול לשנות את הטבע שלו.
שו"ת התניא: איך אפשר לשמוח בעבודת ה’?
לשמוח בעבודת ה'? עבודת ה' היא הסיבה העיקרית לכך שאני עצוב! למרות כל מה שאני רוצה בעומק הלב, אני מוצא את עצמי שוב ושוב נמשך למטה...
שו"ת התניא: חטאתי, ועכשיו אני בדיכאון. אפשר לצאת מזה?
אני באמת בדיכאון, ודווקא לא בגלל כסף או עבודה. מזעזע אותי לחשוב כמה חטאתי ולאן הגעתי... אני לא בטוח שהקב"ה בכלל רוצה לשמוע ממני.
שו"ת התניא: למה ה' עושה לי את זה?
פוטרתי מהעבודה, יש לי עודף כולסטרול ואין עלי שקל... אין לי מושג למה ה' עושה לי את זה, ובטח שאני לא יכול לעבוד אותו בשמחה!
שו"ת התניא: איזו דרך תעשה אותי מאושר?
אני מחפש דרך שתשמח אותי ותגרום לי להיות מאושר. לא דרך שתעמיס עליי רגשות אשם ותכניס אותי לדיכאון...
שו"ת התניא: האם יש ערך למצווה אחת בודדת?
האם עבודת ה' זה "הכל או לא כלום"? ובמילים אחרות: אם אינני שומר מצוות תמיד, האם יש ערך למה שאני כן מקיים?
שו"ת התניא: גם היום אפשר למסור נפש?
מסירות נפש, למות על קידוש ה', איך זה רלוונטי היום בעולם דמוקרטי ונאור? אף אחד לא מצמיד לי אקדח לראש ולא דורש ממני להתנצר!
שו"ת התניא: איך החטא מרחיק אותי מהקב"ה?
איך חטא משפיע על הקשר שלי עם הקב"ה? ובכלל, בכל שלב אני יכול להתחרט על התנהגותי וייסלח לי, לא?
שו"ת התניא: למה יש בתורה כל כך הרבה תיאוריה?
נראה כאילו ביהדות יש המון תיאוריה. הרציניים יושבים ולומדים תורה שעות על שעות. לא יותר טוב להשקיע את רוב הכוחות במשהו יותר מעשי?
שו"ת התניא: אם הכל מחובר לה', למה צריך להתחבר אליו?
החסידות אומרת שני דברים: מצד אחד היא מתארת איך הקב"ה מחיה את כל היקום ומסבירה שאין שום דבר שמנותק ממנו, ומצד שני היא מדגישה שצריך להתחבר לקב"ה על־ידי תפילה, לימוד תורה וקיום מצוות. האם זו לא סתירה? אם הכל מחובר לה', מדוע צריך להשתדל כל־כך להתחבר אליו?
שו"ת התניא: למה יהודים מוסרים את נפשם על קידוש ה’?
יש תופעה היסטורית שמרתקת אותי: ישנן עדויות רבות על יהודים שלא קיבלו שום חינוך יהודי ולא למדו תורה מימיהם, ובכל זאת מסרו את נפשם על קידוש ה' ולא הסכימו להמיר את דתם. איך ניתן להסביר זאת?
שו"ת התניא: מה התכלית של קיום המצוות שלי?
אני לא מרגיש שהמצוות מחברות אותי לה'. האם אני אמור לקיים אותן רק בגלל שהקב"ה ציווה?
שו"ת התניא: אני מושלם. יש לי על מה לעבוד?
טוב לי, הכל בסדר. ללמוד תורה, בסדר. לקיים מצוות, מצוין. עבירות, לא בא לי. פשוט נולדתי מושלם!
שו"ת התניא: מה אם אני לא מוכן להסתגף?
אני פתוח לשמוע על רוחניות, אבל אין לי שום כוונה להיות סגפן. אני אנין טעם, מעריך אוכל טוב ועוד הרבה דברים אחרים שכולם מאוד גשמיים. יודע מה? טוב לי ככה
שו"ת תניא: אני בן של הקב"ה, או צריך לשמר את מעמדי?
אני מבולבל. פעם חשבתי שמקיימים מצוות כדי לזכות בשכר ונזהרים מעבירות כדי שלא לקבל עונשים חמורים. כשהתחלתי ללמוד חסידות למדתי שמצווה זה "צוותא" ועיקר מטרת קיום המצוות היא ליצור קשר עם הקב"ה. אחר כך אמרו לי שזה לא ככה, שכל יהודי הוא כמו בן יחיד וה' אוהב אותו בלי תנאי. אז אני לא מבין, אם אני כמו בן - למה אני צריך לעשות כל־כך הרבה דברים בשביל לשמור על מעמדי?
שו"ת התניא: אם אני בינוני, אני לא צבוע?
להיות בינוני זה קצת להיות צבוע, לא? הרי גם כשאני אוהב את ה' זה אף פעם לא עד הסוף, תמיד יש גם יצר רע...
שו"ת התניא: מה נשאר לי מהתפילה?
יש לי זמנים של התרוממות נפש מיוחדת. זה יכול לקרות לי בעיקר במשך תפילה טובה במיוחד. מאוד מתסכל אותי לגלות שאחרי התפילה לא נשאר מזה כלום, אני אותו אחד שהייתי...
שו"ת התניא: ללכת עם המוח או הלב?
עם מי ללכת, עם המוח או עם הלב? זאת השאלה הכי קשה בחיים. האמת, אני מרגיש שיש לי פיצול אישיות…
שו"ת התניא: למה צריך חינוך דתי?
למה להסתפק בחינוך דתי שמקבלים בישיבה? האם לא עדיף לצאת לחיים עם השכלה רחבה יותר?
שו"ת התניא: אי אפשר להשתחרר קצת מהתורה?
להיות יהודי כמו שצריך זו מחויבות לא קטנה... למה אי־אפשר לשחרר לי קצת חבל? נהנה, נזרום, מתישהו כבר אקבל שכל ואתחייב להיות כמו שצריך!