פיתוח האישיות

השלכותיה המועילות של ההקפדה על כללי ההלכה, שנקבעה על ידי בורא העולם על פי השורשים הרוחניים של הבריאה שברא, נראות בבירור גם בעולם החומר. מחקרים מוכיחים כי הדם שבבשר ממהר להזדהם ולקלקל את הבשר, בגלל חיידקים המתרבים בו במהירות

אחת המידות הקשות ביותר לתיקון, ביחס לשאר המידות, היא מידת הכעס. הכעס המתלהט משבש את החשיבה השפויה ונועל באותה שעה את שערי שיקול הדעת, עד שהכועס עלול שלא לשלוט בעצמו ולבצע ללא מחשבה פעולות קשות ומזיקות שאינו מעוניין בהן

נטייתה הטבעית של הנפש הבריאה, להיות בשמחה תמיד. השמחה מתבטאת בהתרחבות הלב מתוך סיפוק פנימי, והיא מעניקה רצון ויכולת ביצועית לפרוץ קדימה בכל תחום

מידת הענוה דומה לגזע העץ המצמיח את כל ענפי המידות הטובות. האדם העניו מפתח בקלות ובמהירות תכונות חיוביות כמו נעימות וטוב לב, אהבה ורגישות לזולת. והוא מתגבר בקלות רבה יותר מהאחרים על רגשות שליליים כמו כעס, קנאה, שנאה, רדיפת כבוד ושאר תאוות.

הצטווינו בתורה "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן, וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ אֲנִי ה." אדם הרואה בגוף המפותח ובעוצמה החומרית את עיקר מטרת חייו, מביט בזקן בזלזול. שהרי אדם זה החלש בגופו והצועד לאיטו, חסר עוצמה חומרית. אולם המבין שהגוף אינו אלא מעטפת זמנית לאישיותו האמיתית של האדם, רואה בזקן בעל נסיון החיים העשיר, את האדם המרומם יותר ממנו, והוא מכבד את אישיותו הנבונה

ישנם אנשים שלעולם לא ידחו למחר את מה שאפשר לדחות למחרתיים... יש להם תוכניות לאין ספור, אך בסופו של דבר כמעט שאינם מספיקים כלום. הרב יוחנן דוד סלומון על קטע הזמן היחיד בו אנו חיים ופועלים באמת – ההווה

אדם המחנך את עצמו להיות רגיש לזולת ולהיזהר תמיד בכבודו של הזולת, הופך להיות אדם מכובד בעצמו

אדם היודע כי העולם נברא כדי להיטיב לאדם, ואין מקרה בעולם. אלא הכל מושגח על ידי הבורא הצופה את העתיד ויודע בדיוק מה טוב באמת לכל אחד, מבין היטב כי בן-אנוש המוגבל מטבע בריאתו בחכמתו ובטווח ראייתו, אינו יכול להכיר את התמונה השלימה ולדעת מה טוב לו באמת

נמצאה תרופת פלא עתיקה, פשוטה וחכמה מאין כמוה: צחוק. פשוט לצחוק, וכמה שיותר. אז מדוע הצחוק כל כך בריא לנו? מה עושים בסדנת צחוק? ובעיקר, מדוע הנושא נראה לנו עסק לא מספיק רציני?

אין ספק שאופטימיות היא מתנה גדולה, אך מה יעשה מי שהוא לא כזה? האם זו נטייה מולדת? האם ניתן לקנות אופטימיות? התשובה בכתבה שלפניכם, והיא באמת אופטימית מאוד

בכל ההיסטוריה, שמאז בריאת העולם, לא היה דור חשוף כדורנו. החברה בימינו חסרת כל גבולות, וכל מה שנועד להיות פרטי ונסתר מן העין, הופך להיות חשוף וציבורי. מה עלינו לעשות על מנת להשיב את הבושה ללחיים?

אחת התופעות המביכות המתרחשות עם אנשים בזמן שמשוחחים איתם או מפתיעים אותם, היא הסמקה. כיצד ניתן להתגבר על הבעיה? מה, למעשה, גורם לאנשים להסמיק? הניה לוברבום במאמר שיוריד לכם את הצבע האדום מהלחיים

חודש אדר בפתח, ואיתו מבצבצת לה בעליזות השמחה. כיצד נוכל להיות מאושרים, והאם ניתן להגיע לשמחה גם כשהמציאות אינה מאירה לנו פנים? קבלו מספר נקודות למחשבה, שיעלו לכם חיוך על הפנים

המילים שאנחנו משתמשים בהן משפיעות על התת-מודע שלנו. מה שישפיע על רמה ואיכות התפקוד שלנו

שאלי את עצמך: כאשר את מגלה שסחורה שקנית פגומה, האם את מחזירה ודורשת להחליפה? כאשר סוכן מכירות טורח מאוד למכור לך משהו, האם קשה לך לומר "לא", גם כאשר אינך מעוניינת בסחורה?

לעיתים הבוס שלנו הוא אדם ביקורתי ונוקשה, לעיתים ישנו עמית בעבודה שיורד לחיים, ולעיתים אנו חשים חוסר הערכה וחוסר תגמול כספי, כיצד נוכל להפוך את מסגרת העבודה למקום שנעים לשהות בו?

לעבודת המידות יש מקום נכבד בחיי האדם היהודי. רבותינו לאורך כל הדורות ומכל הזרמים הדגישו את חשיבותה ורבות נכתב על מידותיהם הנעלות של גדולי ישראל. סדרת מאמרים זו פורשת לפני הקורא, באופן מובנה, מעט רעיונות וכלים להקל על מלאכה זו

העולם מתחדש בכל יום. אם ננסה לחיות את ההווה מבלי לתלות את דאגותינו בעתיד, נוכל לחסוך הרבה צער מיותר. מאמר מחזק מאת הרב יצחק פנגר

סובלים מחוסר ביטחון, רגשי אשם או ייאוש? אולי אתם לא עושים את ההשתדלות הנכונה. סדנאות מודעות, ספרים, הרפיות - דבר מכל אלו לא יעזור לכם באמת, כפי שהעצה הפשוטה והחכמה של חז"ל תסייע: לכבד את ההורים

כדי להינצל מהכעס, להלן מספר נקודות למחשבה, שהן למעשה המעלות הכרוכות בהעברה על המידות והימנעות מכעס, והן דברים בגנות הכעס, שהעובר עליהם יחשוב פעמיים אם לכעוס להבא ואם לאו

משחר ילדותנו אנו מורגלים להיות מנומסים ולומר "תודה" על כל דבר. אביבה שטיינמץ מסבירה שאמירת תודה היא הרבה מעבר לשמירת נימוסים, ושהכלי העיקרי לקבלת השפע הוא ההכרה בטוב של מה שיש לנו

האם אופן ישיבתך על הכסא הוא על פי רוב בסיקול רגליים? או שהוא כדרוך? או שאתה מתיישב לאט? או נוחת על הכסא? מסתבר שלכל צורת ישיבה יש משמעות והיא מלמדת הרבה על האישיות שלנו. הרב אלדד נקר במאמר מעניין ומחכים במיוחד, מבאר את אופני הישיבה ומסביר את הקשר הלשוני והרוחני בין הברך לברכה, ובין הרגליים להרגלים

לאורך מאות בשנים הצליח העם היהודי לשרוד כמיעוט קטן הפוסע כנגד הזרם. כיצד הוא עשה זאת? העם היהודי, מסתבר, לא חדל לרגע להאמין בביטחון מוחלט בנכונות דרכו. מה איתנו? האם גם אנו יכולים להאמין במאת האחוזים שמה שאנו רואים זו אכן המציאות הנכונה? האם יש בכלל דבר כזה "אמת מוחלטת" שאנו יכולים להיות בטוחים בה?

מחשבות, מחשבות... מתרוצצות במוחנו ללא הרף. האם שמנו לב מה הן אומרות? ואף אם נטה אוזנינו ונשמע, האם באמת יש לנו אפשרות לנתב אותן ולשלוט בהן? שרה יוסף, מחברת הספר "במחשבה תחילה" חושבת שיש לנו אפשרות לעשות זאת, ואפילו די בקלות קבלו כיווני מחשבה

השאיפה האנושית "להיות אדם טוב" מניעה אותנו כמעט בכל דבר שאנו עושים. כדי להגביר את ההנאה האמיתית מהחיים, עלינו להבחין בין "טוב חומרי" לבין "טוב רוחני"

תחושה מתמדת וקבועה של אי סיפוק וחוסר שביעות רצון בעבודה, בזוגיות, בהורות או בקיום מצוות, בהחלט מאותתת על כך שמשהו אינו כשורה ושיש לחפש מוצא ושינוי. מה עושים? הגשמה עצמית באספקלריה יהודית

מלחמת היצר היא מלחמה לכל דבר. קיימים קווי דמיון בולטים בין סוגי המלחמות השונים, ומצד שני קיים שוני משמעותי בין מלחמות אלו. אחד המישורים שבהם בולט השוני בין המלחמה הרוחנית שמנהל האדם עם יצרו ובין יתר המלחמות הפורצות בעולמנו, היא ההתמדה. המלחמות האנושיות מוגבלות ואינן יכולות להימשך לאורך ימים

כולנו מעוניינים למצוא חן בעיני אחרים, ושיראו כמה אנו מיוחדים, מוכשרים, חכמים וטובים. מפליא לראות עד כמה הצורך הזה חזק ומה אנו מוכנים לעשות בשבילו. גם מפליא להיווכח איזה מחיר יקר אנו נאלצים בעטיו...

עידוד, שחזור, שיקוף רגשות, שאלות הבהרה, מסגור ואמירה: כל הטכניקות שיעודדו את חברכם לשפוך את לבו, ולהרגיש שמישהו מקשיב לו באמת - וגם עוזר. חלק שני בכתבה

כולנו חווים קשיים בחיים - פרנסה, זוגיות, פוריות, בריאות ועוד. הניה לוברבום מסבירה שיכולת העמידה שלנו בקשיים אינה נעוצה ברמת הקושי – אלא בפרשנות שאנו נותנים לכך במחשבתנו. הפכו את הקשיים להזדמנויות