וואו

עדן פינס הפתיעה כשהודיעה לעוקביה: "הרב יעקב ישראל איפרגן זה הרב שלי. מאוד אוהבת את הדת. אנשים לא יודעים מה זה להרגיש מאוים מעצם היותך יהודי"

בכל פעם שאישה מניחה על השולחן מנה מרכזית, וכולם מריעים לה ב-"וואו", אפשר לפי התגובה של האישה המגישה ללמוד עליה המון

וואו, לא הבטן שלהם יבשה אלא הנפש. הנפש רעבה, צריך להסביר לה את הסיפור הגדול של עם ישראל, את הפשר של כל המאורעות שקורים להם

וואו. ללא מילים. מפחיד לחשוב כמה לוחמים, וגם אזרחים, שילמו בחייהם בעבור "שרביט הערכים" הזה. ועוד יותר מפחיד לחשוב כמה לוחמים, וגם אזרחים, עלולים לשלם

"וואו, הוא ממש חדר כושר. הוא כבד", והיא החזירה לי את יונתן הצורח והבוכה, הבועט והכועס, כשהיא מתנשמת ומתנשפת כאילו חזרה מריצת מרתון

ידידיה מאיר שואב כוחות מהדס לוינשטרן, שבעלה אלישע הי"ד נפל בקרב בדרום הרצועה: "ואז הגיעה הלוויה. ושוב נשארתי בלי מילים ועם המון מחשבות"

האם ה' לא ידע ממה יעקב פוחד? ה' יודע, והוא גם יודע שיעקב פוחד על ילדיו הרכים, על נשותיו, על חייו, ולמרות זאת יעקב מפרט. תפרטי גם את

"מקווה שאצליח לקבל כח בכל בוקר, שנעבור את התקופה הזאת בטוב": ריעות לוי, אמא לאיתן מיכאל, שנפצע בתאונת דרכים, מעלה תובנות מרגשות שכל הורה יכול להזדהות איתן ולהפנים

יום כיפור מדגיש איך כל אחד חשוב וחיוני. אלוקים, המנצח הגדול של התזמורת של העולם, מחכה גם לצליל שלנו, הוא יודע מה חשיבותנו. אף אחד לא מיותר

"פעמים רבות, מה שגורם לחוסר שלום בבית זו התחושה שאת לא מוערכת, שאתה לא מוערך. אבל כשמישהו גדול וחשוב כל כך יושב ומקשיב לסיפורי הדברים שלך, זה וואו"