מחולות ביום הכיפורים – איך אפשר להסביר את זה?
לפי המתואר במשנה, בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים – בעיצומו של יום הכיפורים? איך זה מתאים עם דיני היום? צום? תפילה? וידוי?
לפי המתואר במשנה, בנות ישראל היו יוצאות לחולל בכרמים – בעיצומו של יום הכיפורים? איך זה מתאים עם דיני היום? צום? תפילה? וידוי?
הלווייתו של לוחם צה"ל מעוז מורל הי"ד, שנפטר מפצעיו, תתקיים היום. אחיו ספד: "רק לפני רגע חילקתי טופי לכבוד הלידה שלך"
"תודה שהראתם לנו את הפרצוף האמיתי של האנטישמיות ותודה שאיחדתם אותנו שוב. כי אני מבטיח לכם, אנחנו חזקים מאי פעם"
בשנים האחרונות עבר דניאל מזרחי אתגרים לא פשוטים, בהתחלה כשהתהפך עם כיסא הגלגלים שלו, ואחר כך כשחלה בקורונה. מאז הוא ממשיך לסבול מחולשה קשה, ובכל זאת לא מפסיק לרגע לחשוב על עתיד מלא שליחות ונתינה
לרובינו חזרה בתשובה מצטיירת כמשימה קשה לביצוע, יש שמתכחשים ויש שדוחים למחר. אך אם נתבונן בפשטות הדברים נגלה כי "לא בשמים היא", ובכוחו של כל אחד מאיתנו לחזור בתשובה במספר פעולות פשוטות
נכון שעל זה עוד לא חשבתם? אנחנו כן: קבלו מתכון מדהים לפלאפל מפולי סויה, עם טעם 'גן עדן'
אדם בא לעולם, ומצא בו את הבורא שהקדים אותו. אדם עוזב את העולם, ויודע כי השם נשאר להשגיח על הקיים. האמונה הזו מקבלת ביטוי מעשי בראשית ובאחרית שדה התבואה
כיצד ייתכן שאנשים חכמים מאמינים בכזאת דבקות כי האדם והבריאה, המדהימים במורכבותם, נוצרו במקרה? מאיפה נובעת העקשנות לא לבדוק פעם אחת בראש פתוח אם ייתכן והם טוענים וכי קיים בורא לעולם? האם זה נובע מהערצה מושבעת למדע, או שאולי מסתתר משהו אחר מאחורי זה? וידוי של כופר מקצועי בסוף ימיו מסביר הכול
תמיד חשבתי שהשואה היא מנת חלקם הבלעדית של יהודי אירופה. יום אחד גיליתי להפתעתי שגם הסבתא והסבא שלי, שעלו מלוב, הם ניצולי שואה. האמת? לא יודעת מה כאב לי יותר באותו הרגע: לחשוב על הטראומה שהם עברו שם, או הצער על ההכרה האבודה שכמעט חצי מיליון יהודים לא זכו לה, עד היום, כניצולי שואת יהודי צפון אפריקה
איך זה שרק עשרות אלפים מגיעים להפגנות? נשמע שהיו צריכים להיות יותר... עם ישראל לא מפחד מדרך ארוכה – הוא מאריך אותה בעצמו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה