בית המקדש של מצרים: הסיפור המפתיע שטרם שמעתם
חוניו הרביעי היה מועמד להיות הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים. אחיו הקטן שמעי קינא בו, ועשה לו מום באוזן, שפסל אותו מלהיות כהן, וחוניו, מרוב כעס, עזב את ירושלים, ירד למצרים והקים בה מקדש "חילופי" לה'
חוניו הרביעי היה מועמד להיות הכהן הגדול בבית המקדש בירושלים. אחיו הקטן שמעי קינא בו, ועשה לו מום באוזן, שפסל אותו מלהיות כהן, וחוניו, מרוב כעס, עזב את ירושלים, ירד למצרים והקים בה מקדש "חילופי" לה'
המלך המרושע, שצפה את תוצאות מעשיו, הטמין מאחורי החומות קבוצה של שכירי חרב נוכרים, שנכנסו והרגו בעם. אלפי איש מתו באותו היום
כנראה שתי הדרכים נכונות, ולכל חטא יש התגובה המתאימה לו. נבין זאת טוב יותר לאור השוני בין קרבן חטאת, שבא ממין זכר, לקרבן אשם, שבא ממין נקבה
מה מסתתר מאחורי ה"טיעון" הזה? מה יש בה, במאה ה-21 שאנחנו צריכים להתקדם לעברה? חייבים?
כצעד מבורך המסמן שינוי מדיניות, יחתום היום שר האוצר על 139 מיליוני שקל שיקוזזו מכספי הרשות הפלסטינית ויועברו למשפחות של קרבנות טרור
איך יתכן שאותה תורה שאסרה לנו בשר בחלב, מציינת לשבח את כיבוד האורחים של אברהם אבינו, שכיבדם בבשר וחלב, ואיננו זעים באי נוחות? על התמודדות נכונה עם דחפים
חוה שמילוביץ מדברת על סוגיות ברחמים עצמיים ובתחושת קרבנות. האם לרחם על עצמי זה דבר טוב?
אין זוגיות בעולם שלא מקריבים בה קורבנות. בעצם, אין בעולם שום בחירה שלא כרוכה בהקרבת קורבנות
בשבוע בו נקרא את פרשת המועדים וחלק מקרבנותיהם - יש לנו הזדמנות להעלות נושא שלאחרונה גם היה בכותרות
מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן, פרופ' ערן סגל, מציין שגל הקורונה בדעיכה. "בשבועות הקרובים נראה כאן בארץ אלפים בודדים של מאומתים", הוא אומר
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה