אפרת ברזל: אנחנו, הבנות, זקוקות לזמן עם הלב שלנו
"אני לא מספיק עצובה בשביל גודל האסון, לא מספיק בוכה. אני בטבע שלי, אם להשוות לדברים קשים אחרים שהכרתי קודם מהחיים שלי, ושל אחרים, אמורה הייתי לקחת את הדבר הקשה הזה שקרה, הרבה יותר קשה"
"אני לא מספיק עצובה בשביל גודל האסון, לא מספיק בוכה. אני בטבע שלי, אם להשוות לדברים קשים אחרים שהכרתי קודם מהחיים שלי, ושל אחרים, אמורה הייתי לקחת את הדבר הקשה הזה שקרה, הרבה יותר קשה"
גבר פרץ לביתה של אפרת ובני משפחתה ואיים כי יהרוג אותם: "העיניים שלו היו רצחניות. בעלי הבין שהוא צריך להגן על המשפחה בגופו"
החברות האבלות שלי לימדו אותי השבוע שבתחום שאת מאמינה, לא נדרש שום נדנוד או צעקה, אלא דווקא שקט של קול דממה דקה
סמנתה וול נרצחה בדקירות, ונבדק אם לרצח יש קשר למלחמה בדרום. חגי אפרת הי"ד, בן 83, מראשון לציון, מת מפצעיו לאחר שנפצע קשה בפיגוע באלכסנדריה. בכך עלה מספר הנרצחים לשלושה
על זה שבסעודת ראש השנה בעלי מאיר / מעיר את תשומת לבו של השולחן: "שמתם לב כמה 'יהי רצון' יש מול אויבינו ומשטיננו ומבקשי רעתנו? זה כנראה חשוב"
אפרת ברזל ואיה קרמרמן בשיח נדיר ופתוח על תשובה מאהבה וימים של ראש השנה
"אז בעצם, כשאני עושה משהו שמזיק לגוף או לנפש שלי אני חוטאת? אז למה בכל זאת אני בוחרת לחטוא, אף על פי שאני יודעת שזה לא בריא לי?"
ביום אחר, כשנקרעו לי הידיות של סלסלת הכביסה הלבנה המקורית, קראתי מהר גם לגיגית הנאמנה. הייעודית. בקיצור, יש לה כבר שלושה תפקידים
תמר דושינסקי, גרונטולוגית, מסבירה איך לשפר את החיים בזקנה. איך נכון לנו להזדקן? איך לדאוג, כצעירים, למשענת חברתית בזקנה?
"למה את תמיד צריכה להגיד את זה", היא קפצה עלי כמו שועל, "זה מעצבן". ובאמת, למה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה