אבל

התנועה הרפורמית יוצאת בקמפיין לקראת חג הסוכות, בו היא מבקשת להציב בסוכות במקום את האושפיזין הקדושים 'אושפיזין' מוסלמים

ראשי המדינות אובדי עצות לנוכח הגל ההולך וגדל של פליטי סוריה ואפגניסטן. אז מה עושים?

ההלכות מלוקטות מפסקיו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל

זו לא חוכמה להמליך את הקב"ה על העולם כולו, חוץ מחיינו שלנו. בראש השנה נשתדל לקבל על עצמנו קבלה אחת, קטנה אבל אמיצה. לוותר, אפילו בצורה חלקית, על משהו שמאוד קשה בעינינו לעזוב. להקיז מעט דם רוחני עבור הברית עם הבורא. דבר תורה לפרשת ניצבים

אני לא איש של פיוטים, אבל "עת שערי רצון" מזכיר לי את סבא שלי, שלמה שמואל ז"ל, שאליו אני מתגעגע במיוחד. טורו של דודו כהן, במסגרת פרויקט "פיוטים שאהבנו" לראש השנה

אחד הזמרים המיוחדים שצמחו לנו כאן, בשיר ובקליפ מרגש עם מילים מהמקורות, שאתם חייבים לשמוע, במיוחד עכשיו

אני רוצה לסלוח לחבר, אבל זה כל כך קשה. מה עושים? כדי לעזור ללב שלנו להרגיש, ולהביא אותנו לכדי אהבה אמתית ומחילה – כדאי עוד לפני ראש השנה ללמד את עצמנו כמה דברים חשובים

אחד מטכסיסיו של היצר הרע, היא לגרור את האדם לוויכוח, האם לעשות את המעשה או לא. האדם חושב, אדרבא, אינני מפחד להכנס עמו לדין ודברים, ואנצח אותו! אבל לא כך הדברים. כי אין כאן עניין של טעם והגיון, אלא של אומץ וגבורה. על כולנו ללמוד מיוסף הצדיק, ובשעת הנסיון, ללא שום משא ומתן – פשוט להגיד לא

כבר כילד, בנימין מסילתי קינא בחברים שהולכים לבית הכנסת בשבת, בשעה שהוא משחק כדורגל. אחרי קריירה ארוכה כשוער, הוא זכה להתקרב לבורא עולם, להקים משפחה בגיל 40 – ולהפוך לקאוצ'ר שמחזק את הזולת מניסיונו האישי. "'תחשוב טוב – יהיה טוב' זו לא סיסמה של פרסומאי", הוא אומר

אחרי התפילות והסעודות, בראש השנה אנחנו נשארות מול עצמנו. מול המידות שלנו, מול התגובות שלנו למציאות, ומעל הכל – מול הפרשנות שלנו. התפקיד שלנו בראש השנה הוא לדעת, שמה שלא קורה לנו – אין עוד מלבדו. בראש השנה הזה כבר לא נלחם עם המציאות, אלא נזכור: הכל ממנו