ביקורת
עיקר וטפל בהורות
אחת המטלות המרכזיות המוטלות עלינו כהורים היא לדעת להבחין בין עיקר וטפל בביקורת הקיימת בבית בכלל וכלפי הילד בפרט
בקרו את המעשה, לא את בן הזוג
טעות מצויה בהעברת הביקורת, היא ההתמקדות באישיותו של המבוקר במקום בפעולה שנעשתה על ידו
תן לה לסיים...
בן-זוג המעוניין לסיים את פרשת הביקורת במהירות, ייטיב לעצמו אם יאפשר לשותפו לנישואין לומר את כל אשר עם לבו בביקורתו ללא הפרעה
משפט הפתיחה הקובע
חשיבות רבה נודעת למשפט הפותח את דברי הביקורת. משפט זה הוא שיקבע כיצד היא תישמע באוזני בן-הזוג
מי אשם? כמובן, אני!
גם אצלך מתרוצצות בראש כל הזמן מחשבות ביקורתיות ומאשימות כמו "הייתי צריכה יותר להתאמץ, לא עשיתי מספיק", "זה באשמתי, אני אישה לא מסודרת", "אני לא בסדר"? אם כן, הכתבה הזאת בשבילך
ימי הרחמים
עד כמה שאנו מבינים בשכלנו את הנחיצות של חשבון הנפש, בכל זאת הדבר מעורר אצלנו תחושת ייאוש שאין לנו סיכוי לעבור את הביקורת. האם זה מה שמצופה מאיתנו? מסתבר שממש לא. חודש אלול באספקלריה חיובית
להדליק את האור
הביקורת והשיפוטיות, שאך לפני דור אחד או שניים היו מורחקים וזרים לעם ישראל, מצאו בדורנו מקום של כבוד. מה עושים? מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך
לאן נעלמה הספונטניות שלי?
פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו אומרים משפט ומתחרטים עליו. לעתים קורה שאדם מסוים מותח עלינו ביקורת, ואין לנו יכולת לענות בו במקום... כיצד נוכל להשיב לעצמנו את הספונטניות האבודה?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה