הגנב רוצה להחזיר, האם לקבל?
ניגש אליי חבר שהיה רגיל לגנוב סמלי מכוניות, וברצונו להשיב לי את שווי הסמל שגנב לי. האם עליי לקבל ממנו את הכסף או שעליי למחול לו?
ניגש אליי חבר שהיה רגיל לגנוב סמלי מכוניות, וברצונו להשיב לי את שווי הסמל שגנב לי. האם עליי לקבל ממנו את הכסף או שעליי למחול לו?
חיי האדם המודרני רוויי לחצים ונוגדי טבע. הוא נולד אל שכונת קוביות בטון ונע בקופסאות מתכת. ניזון מהמצוי סביבו מבלי לבחון את איכותו הבריאותית ואומר את מה שנחשב. חייו מושתתים בדרך כלל על המוסכמות החברתיות הרווחות בסביבתו והוא מתקשה לבטא את נקודת האמת הפנימית שבו
האם נכון שאדם הרגיל לספר לשון הרע על חברו, עלול לגרום שכל זכויותיו יעברו לחברו, ושעוונותיו של חברו יעברו אליו?
כולם חשבו שהיא רק מְחקה את האחות הגדולה, אבל האמת שספיר חזרה בתשובה בכוח הרצון הגדול שלה. "למדתי בבית ספר חילוני, סיפרתי לחברות דברי חיזוק מערוץ הידברות, והלכנו ביחד להרצאות", היא מספרת
מורן נגוסה מאשקלון התקרבה לחיי תורה בזכות מידת החסד של חברותיה הדתיות. "הן התנהגו באופן של נתינה ואהבה שמצא חן בעיניי. הגעתי למסקנה שזה נובע משמירת התורה"
איך ניתן לייחס לתורה חיסרון בולט בנוגע לסדר הזמנים, בשעה שעל סדר בכתיבה מקפידים אפילו ספרים פחותי ערך שהתחברו על ידי בני אדם?
כאשר שומר השבת נשאל על ידי חברים מן העבר: "ומה עם הנסיעה לים?" הוא מביט בהם בחיוך מהול ברחמים… בלבו הוא חש כמי שביקשו ממנו להחליף כתרו של מלך בנזיד עדשים
יש התמהים על הוראת התורה במקומות אחדים, שלא לחבר שני פריטים מסוימים יחדיו. למשל, לא לבשל בשר עם חלב ובוודאי שלא לאכלם יחדיו; לא ללבוש בגד שיש בו צמר ופשתן...
להרחקת המצורע מהחברה ובידודו, יש ערך מוסף. כשהמצורע יושב בדד יש לו הזדמנות פז לפגוש אדם מדהים, שייתכן שזמן רב הוא לא פגש – את עצמו. תובנות מפרשת תזריע מצורע
התחברתי ליהדות בדיוק בתקופה בה הרגשתי שאין מנוס מהתסכול, כשהייתי זקוקה לחיזוק יותר מתמיד, כשהפכתי לאדם עוין כלפי המשפחה שלי
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה