איה קרמרמן

איה קרמרמן מרכזת את כל ה"סליחה", ה"תודה" וה"בבקשה" שלה לשנה החדשה

יומיים לפני שהוא ארז את חפציו, כבר לא יכולתי להשאיר את העיניים יבשות. מסכן הבחור. כל פעם שהוא הסתכל לעברי, התחלתי לבכות. אז כתבתי לו מכתב

מסתבר שאפילו הפרויקטור שמע על זה. הוא טוען שזה לא קדוש. כנראה שבדוקטורט שלו הוא פספס את הלימודים בבית הספר לרפואת הנפש היהודית

מכירים את האורגן הזה שכל פעם שדורכים עליו אור נדלק? ככה הרגשנו. כל צעד קדימה לווה באור ה' יתברך. כאילו הוא אומר לנו: אני אתכם במהלך הזה, אל תדאגו

"אני תמיד אומרת שלא חזרתי בתשובה כדי לזכות בעולם הבא אלא בשביל העולם הזה, כי כל המתנות שאני מקבלת בזכות התשובה הן כבר כאן, בעולם הזה". איה קרמרמן מספרת בגילוי לב על תהליך התשובה המופלא שלה

שלום לך, אישה נחמדה שטרחה לכתוב לי עלבונות. אני כותבת לך כי העלבת אותי. חוסר ניפוי המילים שלך גרם לי להיעלב. המילים שלך פגשו אותי ברגע של שברון לב. מובן שלא יכולת לדעת את זה, אף פעם אי אפשר לדעת באמת מי עומד מולך ואיך הוא מרגיש

אז לכל אלו שמתפללות למצוא את הזיווג, לכל אלו שמחכות שהקורונה תתפייד מהיקום, תהיו חלק מאותה אמירה. הקורונה זה גליץ' במערכת, באג קטן. אנחנו לא נותנים לו למַסֵך את החיים

חופש מלבקש מהילדים לסדר את הבלגן שלהם. חופש מהפרצופים של "מה היא שוב רוצה מחיי". חופש מהדאגה. לאמא שלי, לילדים שלי, לבריאות שלי. לדברים שאין לי שליטה עליהם

אז זהו, שלא. בשביל זה שלושת השבועות תקועים לנו באמצע הקיץ כמו עצם בגרון. בשביל שנעצור את נמנמת החיים. בשביל שניזכר שלא לשם השינה התמידית הזו התכנסנו כאן

את האחת לא הכרתי, את השנייה אני אוהבת בכל נים בגופי ובנשמתי. איה קרמרמן עורכת בת מצווה מיוחדת ומקבלת את פניה של האורחת השבועית הקבועה, שבת