"אני גאה ביהדות שלי. אני מתבייש שהתכחשתי לה". אי אפשר יותר להתעלם
"אם הם יבואו להרוג אותי, אם הם באים להרוג אותי כי אני יהודי, אז אני יהודי! אני לא יכול יותר להתכחש לדבר הזה. אני לא רוצה יותר להתכחש לדבר הזה"
"אם הם יבואו להרוג אותי, אם הם באים להרוג אותי כי אני יהודי, אז אני יהודי! אני לא יכול יותר להתכחש לדבר הזה. אני לא רוצה יותר להתכחש לדבר הזה"
אני עדיין מסתכלת לצדדים כשאני הולכת ברחובות קטמנדו, מה שלא קרה לי בכל 23 השנים שאנחנו בשליחות כאן. אבל נראה לי שהתחושה הזו היא נחלת כולנו – העם היהודי בעולם כולו
זה ההבדל בין אמונה וביטחון, אולי אנחנו מאמינים בקיומו של בורא עולם - אבל כמה אנחנו בוטחים בו? צפו
כמה נחמה הייתה בשידור הזה. כמה תקווה. ואחר כך השמחה המתפרצת בבית המשפחה בקריית גת, עם כל דיבורי האמונה שם. כל מי שצפה בשידור הרגיש וואחד גודל השעה
אופיר תור, חובש בכיר במד"א, היה בדרכו למשמרת כשמחבלים נכנסו לעיר שדרות. לאחר שירו עליו, הוא הצליח להימלט ולהציל אם ובנה שהיו ברכבם
ההלם של מתקפת חמאס על הדרום התחלף זה מכבר בתגובה ישראלית, שמתבטאת בתקיפות מהאוויר ומסוף השבוע גם בכניסה קרקעית לרצועת עזה. בכירים לשעבר במערכת הביטחון מנתחים את הפעולה הצפויה ואת האתגרים שבדרך
מפקד חטיבת הנחל אל"מ יהונתן שטיינברג הי"ד היה השם הראשון שצה"ל התיר לפרסום במערכה. מאז שמענו מאות שמות, אבל הוא היה הראשון. לזכרו
צריך תהילים ותפילות לרחמים על כל עם הקודש, ולנסות להיאחז בכל מה שיתן לנו כוח במסע הלא פשוט שלפנינו, ולדאוג לצרכי הסובבים אותנו, במיוחד לילדים ולנערים שלנו
חיה לבל, יולדת מאופקים, הייתה בטוחה שתלד את בתה התשיעית בדרום, כפי שילדה גם את ילדיה הקודמים. אלא שהמלחמה הפתיעה אותה, עם פינוי מהיר ולידה בלתי צפויה
ארז כהן, צלם כאן 11 בדרום, הגיע עם מצלמתו בבוקר שמחת תורה לצומת שער הנגב בעקבות המטחים הקשים מעזה. הוא לא דמיין, אפילו בחלומות השחורים, מה הוא עומד לראות. צפו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה