משה רבנו

אדם יכול להיות בדרגה עצומה, אבל אם אינו מעבד את עצמו ואינו עובד על מידותיו - אין לרוח האלוקים על מה לנוח, והוא הולך ושוקע בטומאה יותר ויותר

מהם מדבריות, ומדוע הם יבשים כל כך? ולמה יש כל כך מעט בעלי חיים במדבר?

גם משה רבנו מתחיל במובן מסוים להיפרד מאיתנו בפרשה הזו: הוא מתבשר שהוא לא ייכנס לארץ ישראל. העם ימשיך בלעדיו. הסיפור שלנו גדול גם מהמנהיג הכי גדול שלנו

מונח כאן מסר, איך אפשר לחנך "סלעיים אנושיים" ולרכך "לבבות של אבן"? איך הופכים לב של אבן למקורות מים המרווים את צימאונם של מיליוני אנשים?

קרח הפיקח, מנושאי הארון היה, צדיק מגדולי העם, חיטה גבוהה תמירה ויפה – אבל לא מנוערת. קרח היה מלא באגו, ולכן לא הצליח להתחבר עם משה רבנו ועם אהרון

קורח טוען שהתורה מעניקה לנו קדושה אוטומטית. משה מזכיר שקיבלנו אפשרות להכניס קדושה לחיים, וצריך לפעול כדי לעשות זאת

למה לא קשה ללעוס עוגה, חידון התנ"ך שמעודד כל אחד להתאמץ, המצוות היומיומית שמתקנות את עצת המרגלים, והחתונה של צור גולדין

האיש שבאמצע חייו אמר נעשה ונשמע - עלה למעלה בדיוק בזמן לקבל את התורה מפי משה רבנו. איזה חיוך כובש בטח ממלא את פניו

פרשנים רבים מציינים שדווקא לכן, ספר ויקרא הוא החשוב מכל. התורה אינה ספר מתח או פורמט ריאליטי סוחף. היא דורשת נאמנות וקשר והשקעה לא רק כשהכול קל ומעניין

ממשה רבנו אנו לומדים כמה צריך כל אדם, בכל עת ובכל שעה, להתחזק באמונה בטובך וברחמנותך, ולצפות לישועתך. שמתוך אובדן וצער בעמ"י נולד מושיען של ישראל