מאברהם אבינו ועד לשואה
אני מסתובב ליד הר האפר, ליד הררי הנעליים והשערות, ואיני מסוגל לקלוט במוחי את גודל הזוועות... מילה אחת ניצבת מול עיניי הדומעות: איך? איך ילודי אישה, שהצטיירו בעולם כ"נאורים", התנהגו יותר גרוע מחיות טרף?
אני מסתובב ליד הר האפר, ליד הררי הנעליים והשערות, ואיני מסוגל לקלוט במוחי את גודל הזוועות... מילה אחת ניצבת מול עיניי הדומעות: איך? איך ילודי אישה, שהצטיירו בעולם כ"נאורים", התנהגו יותר גרוע מחיות טרף?
לכל מצווה ביהדות יש רובד פנימי ועמוק אשר אינו נראה לעין במבט ראשון. בימים אלו, בהם אנו מנקים ומברישים כל פינה בבית, זו ההזדמנות להביט לתוך חדרי לבנו, לעשות סדר וניקיון, ולהיפטר מכל אותן מחשבות ואמונות שאינן נחוצות לנו. אביבה שטיינמץ ליקטה עבורנו כללים חשובים שיסייעו בידינו להגיע לפסח מצוחצחים ומבריקים בחיצוניות ובפנימיות, ולחוש את הפריחה וההתחדשות במלואן
תחושה מתמדת וקבועה של אי סיפוק וחוסר שביעות רצון בעבודה, בזוגיות, בהורות או בקיום מצוות, בהחלט מאותתת על כך שמשהו אינו כשורה ושיש לחפש מוצא ושינוי. מה עושים? הגשמה עצמית באספקלריה יהודית
חנה רוצה בן חשוב! בדרך כלל אישה עקרה מצפה לבן, לא משנה אם חכם או טיפש, העיקר שיהיה בן, חנה רוצה בן בשביל אלוקים, ובשביל אלוקים היא רוצה את השיא!
אנשי דור המבול השתמשו ביסוד המים שלהם באופן מופרז, הם הגבירו את התאוות החומריות בצורה חזקה עד כדי כך שהאדמה הושפעה לרעה. אומר אלוקים, אני אנהג עמהם במידה כנגד מידה, הם חטאו במים, הם ייענשו במים...
"אינני יודעת אם אשאר בחיים אחרי המחלה הארורה הזו, אבל דבר אחד נוסף נותר לי לעשות למענך ולמען הקב"ה. שיערי עדיין לא נשר מן הטיפולים...". ובעודה מדברת לקחה ניצנית מספרים והחלה לגזור את שערותיה "ואם ירחמו עלי מן השמים, אגדל שיער חדש ואחביאהו מתחת לכיסוי ראשי"...
ההתלהבות גברה, ומיד החלו הבנות בהכנות לטיגון החביתה במטבח האולפנה, באישון לילה. לפתע נשמעו צעדים כבדים שהלכו וגברו. תוך שניות מעטות ניצב בפניהן המנהל גבה הקומה. הן נתפסו על חם...
היא קיבלה רבבות נשים בחיוך תמידי, התמידה בהפרשות חלה מדי שבוע והכינה ריבות אתרוגים עבור מעוברות ועקרות ברחבי העולם. מי היתה הדמות המלאכית שעזבה אותנו בפתאומיות והשאירה אחריה שובל של זיכרונות? חמש שנים לפטירתה של הרבנית שהיתה אם לכל נשות ישראל
יש לי בלב צלקת בת 44 שנה, על כך שיום שהיה צריך להיות המאושר בחיי, הפך לטרגדיה, ותמיד כשאני נתקל באנשים חרדים, אני חש צביטה של חרטה
מיודענו החביב והמיומן, דפק על השולחן וביקש את רשות הדיבור, וכהרגלו בקודש כאשר עמד מול ציבור חילוני הוא פתח את הדרשה במשפט המחץ שלו: "עזריאל מורגנשטרן זיכרונו לברכה לא מת!!! הוא חי".
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה