שיחה ישירה
שיחה ישירה לבורא עולם, כולל מעשיות מרגשות וביאור תפילה לאבינו שבשמיים.
שיחה ישירה לבורא עולם, כולל מעשיות מרגשות וביאור תפילה לאבינו שבשמיים.
המצוות עולות ונכנסות לפניו יתברך, אך לעוונות אין כניסה לפני בורא עולם וכובשם כדי שלא יכנסו להיכלו. כך האדם, יזכור תמיד את טובות חבירו ולא יזכור את רעתו.
אין יאוש בעולם, אך עצבות ועצלות יש בשפע בעולם, מהי הדרך להגיע למצב המושלם?
חזרת העולם לתכליתו, בהירות הזמן וניהול הזמן.
האם השכר על המצוות מגיע לנו בדין, או שהוא חסד שהשם עושה עמנו? האם ההחמרה במצוות מיותרת, או שיש בה מעלה? וכיצד הגיב הגר"א כששמע שתמורת ההדסים שקיבל, דורש הנותן, את שכרו על המצווה בעולם הבא?
עמדנו על מעורבות הדיינים בהליך השיפוטי הפלילי, וזאת כדי להגיע לשני יעדים: שלא להרשיע אדם חף מפשע, וגם להעניש ולהרתיע כדי להגן על החברה. בדיני ממונות יש לעולם שני צדדים: תובע ונתבע. ולכאורה, צודק המשפט הכללי שמעורבות של השופט עלולה לפגוע בשוויון של בעלי הדין, או לפגוע חלילה בצדק. אולם המתבונן יראה, שהמשפט הכללי יוצר מצב, שאין בפועל שוויון בין הצדדים, כי בעל המאה הוא בעל האפשרויות להצליח במשפט. לא כן במשפט התורה. הדיינים יודעים היטב את חובתם החשובה מאוד לדאוג לשוויון בין בעלי הדין, אך הם גם מוזהרים מאוד להוציא צדק לאור עולם. ולצורך השגת שתי המטרות הללו יש מחובת הדיינים להתערב, לבירור טענות בעלי הדין, וכן בחקירת בעלי הדין והדיינים. וכן בדרישת ראיות ועדויות, ואפילו בחובתם לפתוח פיו של בעל דין שמתנהג כאילם, וכן בזהירותם הגדולה מפני דין מוטה.
תקשורת ויחסי גומלין, עולם הזה ועולם הבא, יצר הטוב ויצר הרע. כל הניגודים הללו נידונים בהרצאה מרתקת זו.
האם ענווה היא תסביך נחיתות? מהי כריזמה אמיתית? מי הוא האדם העניו ביותר בעולם?
במשפט הכללי מתקשים להתמודד עם רצח, לא רק בגלל הכישלון החינוכי, אלא גם בגלל שתי האבחנות: רצח בכוונה תחילה ובין הריגה. השופטים מוגבלים בענישה של מאסר עולם לרוצח בכוונה תחילה, ומספר שנות מאסר להורג. לא כן משפט התורה, מלבד ייחודיותו בחינוך לערכים, הוא קבע דרגות שונות של רצח, כך שלדיינים יש מרחב תמרון, וכן נתן לדיינים סמכויות אידיאליות ופרגמטיות, וסמכויות ענישה יצירתיות, כך שלפי משפט התורה יש יכולת התמודדות עם המציאות החמורה בה אנו חיים.
התחייבות אישי ציבור במשפט ובהלכה - (פרשת שאול מופז וכיו"ב) עמדת המשפט: אין תוקף, הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים, עולם השקר בהכשר. עמדת ההלכה: יש תוקף, וכל שכן להתחייבות אישי ציבור שנאמרות בפומבי, לאו מוחלט לפוליטיקה שקרית.
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה