בן
לא לשכוח את המפתחות: דבר תורה לפרשת אמור
כשעם ישראל הגיע לארצו ושקע בעבודת האדמה, מצוות קורבן העומר הזכירה לו לדרוש גם משם את קרבת הבורא. כי לכל עבודתנו בעולם הזה יש תכלית אחת – לשמש מפתח לחיי העולם הבא
שבר שתי רצפות, ובעל הבית דורש שירצף את כל הדירה...
'שברתי רק שתיים ואתה מחייב אותי לרצף את הדירה מחדש' - הזדעק שמעון - 'איפה ההיגיון בדבריך?!'. אך ראובן נותר בשלו: 'קיבלת ממני סלון עם ריצוף מושלם, והזקת אותו, ומשכך, עליך לדאוג להשיבו למראהו הנאה!'
לאחר שישב האדמו"ר על כסא הסנדקאות במשך שנים, מחירו האמיר פלאים...
ראובן הגיע לחצר האדמו"ר זצ"ל על מנת ליטול בחזרה את הכסא המושאל, והנה, עוד באותו היום מתקבלת אצלו שיחת טלפון מסוחר יודאיקה, שפונה אליו בהצעה לרכישת ה'כסא הקדוש' בסכום של - - - 30,000 שקלים!
’כשם שאנו שותפים במצוה, כך גם אנו שותפים בנזיקין’, תבע בעל הבית את האכסנאי
"נכון שאנו נחשבים לשותפים גמורים במצוַת ההדלקה?", הלה השיב בחיוב, וראובן ממשיך: "אם כן אנו שותפים גם בנזקים שגרמה האש שלנו... ומשכך, שלם תשלם יחד עמי את נזקי השריפה!..."
לאחר הבקשה ל’שלום בית’, הגיעה בקשה נוספת - ל...גט
כעבור כמה שמות נוספים, הגיעה בקשה לתפילה בעד הגברת: 'אסתר בת רבקה', ובקשתה: 'משוועת לגט, מבעלה - ברוך מרדכי בן שרה'. ותרמה עבור זאת - 360 שקלים
קפץ על ה’מציאה’ ורכש את המכונית המפוארת במחיר הנמוך
כעבור מספר שבועות, נוסע לו ראובן ברכבו המפואר, וכשעמד להיכנס לחניון גדול, איש ההבטחה שבודק את הרכבים בכניסה, גילה, שלתחתית הרכב הוצמד מטען עם חומר נפץ...
הרוכש טען ’זכיתי בדירה בסייעתא דשמיא בלבד, ולא הודות למתווכים’
ראובן רשם את הפרטים לצד פרטי ההצעה של המתווך הקודם, והשתומם לרגע... 'מדהים', חושב בליבו, 'הפרטים כולם תואמים בדיוק לפרטים שמסר לי המתווך הקודם'. ביקש מיהודה: 'אולי תוכל לומר לי את שם הרחוב, ללא כתובת מדוייקת?
שבר שלא במתכוין את מצלמת חבירו שהתעקש לצלמו
ראובן ניסה לחמוק, ושמעון דלק אחריו, עד שהתקרב, כיוון את המצלמה, ולפתע, ראובן הרים את ידו ושלחה לכיוון ידו של שמעון, כתגובת התגוננות, ושלא במתכוין 'העיף' ראובן את המצלמה, והיא נפלה והתרסקה...
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה