למה בכה רבי יוחנן בן זכאי? דבר תורה לפרשת תצווה
"כשחלה רבן יוחנן בן זכאי, נכנסו תלמידיו לבקרו. כיון שראה אותם התחיל לבכות". למה בכה רבי יוחנן? בכל מעשה, גם מעשה שנראה כטוב – מעורבים גם טוב וגם רע. אני רואה ומרגיש את שתי הדרכים – גן עדן וגיהנום, הסביר לתלמידיו. שתיהן תופסות מקום במחשבתי ובלבי. אז איך לא אבכה?