בליל תשעה באב: יהודים הותקפו על ידי פורעים בעיר העתיקה בירושלים
בארגון חוננו מדווחים על תקיפת יהודים על רקע לאומני שהתרחשה מול שער האשפות בליל תשעה באב: "אירוע חמור נוסף מצד טרוריסטים שפלים, אשר משליטים פחד ואימה ברחובות העיר ירושלים"
בארגון חוננו מדווחים על תקיפת יהודים על רקע לאומני שהתרחשה מול שער האשפות בליל תשעה באב: "אירוע חמור נוסף מצד טרוריסטים שפלים, אשר משליטים פחד ואימה ברחובות העיר ירושלים"
גשר העץ אינו נראה חזק במיוחד, וכשהמים תחתיו רועשים וגועשים צריך הרבה אומץ כדי לעבור תחתיו
קבוצה של צעירים שפרקו עול מחליטה "לבדוק" את כבוד השבת. התוצאות מפתיעות אותם. שנים אחר כך, התובנה מאותו יום מתחברת לאירוע חדש
צה"ל פתח בתקיפת יעדי טרור של הג'יהאד האסלאמי ברצועת עזה, וחיסל את תיסיר ג'עברי, מפקד הזרוע הצבאית של ארגון הטרור בצפון הרצועה. תושבי העוטף נקראים לשהות בקירבת מרחבים מוגנים
תכנית אקטואליה במבט אחר עם דקל פלד והרב מרדכי לוי, סיכום שבועי לידיעות והאירועים המרכזיים בראיה אחרת, מחזקת, ומלמדת.
והפעם: חיסול מנהיג אל-קאעידה, מעצר בכיר בג'יהאד האיסלאמי, דיפלומט מתקפלת, תואר של בושה והצתה בשומרון
העובד הסיע את המשטח במהירות רבה על גבי המסוע, עד שהכל "טס" מחוץ לחנות והתפרק לגמרי. בנס האירוע הסתיים ללא נפגעים
הסיכויים שישוב בשלום לביתו לא היו גדולים, אבל טייס חיל האוויר בדימוס זאב רז לא היסס כשהוביל את מטוסו לעבר הכור העיראקי. בריאיון להידברות הוא משתף באירוע המכונן, בניסים שליוו אותו לאורך הטיסה המתוחה בחייו, ונזכר בפסוק שליווה אותו בדרכו לישראל
למה אחד נולד למציאות חיים קשה, בעוד האחר זוכה לקבל נתוני ואירועי חיים נוחים?
האם בכלל אפשרי לתפקד באופן מושלם כל כך, כל הזמן, כך ששום פגם או חולשה לא יצוצו לפתע ויחשפו את האדם לנחת זרועה של השיפוטיות הביקורתית?
לא האירוע מכריח את התגובה אלא הפרשנות שאנו מעניקים לו. כלומר, הפרשנות שלנו לאירועים מעוררת את הרגש, והיא שתגרור את התגובה. זהו הרעיון שלימדתנו התורה בפרשתנו
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה