"המלמד הכניס את ידו אל כיסי, ומצא בתוכו את השעון הגנוב..."
והנה, פעם אחת, הילד עזב את הכיתה, והשאיר את השעון על השולחן. כשחזר, הקים קול זעקה... השעון אבד! ברור היה שאחד הילדים חמד את השעון היוקרתי, וגנבו
והנה, פעם אחת, הילד עזב את הכיתה, והשאיר את השעון על השולחן. כשחזר, הקים קול זעקה... השעון אבד! ברור היה שאחד הילדים חמד את השעון היוקרתי, וגנבו
מול הפרסומות שמציגות חוצפה של ילדים כלפי הוריהם, איפה המבוגר האחראי שידפוק עם היד על השולחן? אנחנו כל הזמן מצקצקים בלשון, מתלוננים על הדור החוצפן, על ירידת הדורות, אבל היי, מה איתנו? איפה האחריות שלנו לקום ולרוצץ את ראש הנחש שמנסה להכניס לנו בדלת קדמית את הרעה החולה הזאת?
תוכנית מגזין שבועית הנוגעות בנושאים הבוערים של השבוע בהגשת יהודה שלזינגר. בפרק זה: תושבי הדרום התפרצו לדיון בוודעת הכספים בטענה שהם לא מקבלים את הסיוע הרצוי להם, האם המדינה שוב שכחה את תושבי הדרום? מושב החורף של הכנסת טרם נפתח אך סוגיות בוערות כמו תחבורה ציבורית בשבת וחוק הגיור כבר על השולחן, האם צריך לצאת במאבק ציבור או אולי רק בהסברה? האם יש לפרסם את כל הסרטונים שמפרסם ארגון דאעש או שמא להתעלם מכך ולא לתת להם במה? והאם בעקבות בית ספר המריבה בעיר בית שמש צריכים להבין סוף סוף שלא יכולים לגור 2 מגזרים בעיר אחת והגיע הזמן לחלק את העיר? השבוע בפאנל מתארחים יועץ התקשורת מנחם אייכלר, הפרשן המשפטי עו"ד חגי אדורם והכתב הפוליטי מדיני של רדיו קול חי גואל ועקנין
הוא היה רוצה להתארח בשבת אצל הרבי מלובביץ', בשבת בצהריים אוהב לטייל וכמוזיקאי, משתדל תדיר לרענן את שירי השבת שלו על השולחן. סולן להקת המדרגות מתארח שבת
האווירה נוסטלגית. אני מתיישבת סביב השולחן ומנסה להדביק את ילדיי בהתלהבות שבמלאכת הקישוט. בסיומו של סדר ט"ו בשבט הנחמד שלנו, אני מביטה על השולחן ופניי מתכרכמות. למה שהתרחש שם כלל לא ציפיתי
האם מותר להשתיק מוזיקה שהודלקה בשבת? האם מותר לרקוד, למחוא כפיים ולתופף בקצב בשבת, והאם מותר לתופף על השולחן בשבת לשירה?
האם צריך לקדש במקום סעודה? האם צריך להניח את החלות על השולחן בעת הקידוש? האם צריך לטעום יין מקידוש? מה מקור המנהג להוסיף טיפות מים לגביע הקידוש, ומה הדין ביין שנמזג לכוס בידי מי שאינו שומר תורה ומצוות?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה