אבא, סליחה. על כל מה שיכולתי לתקן ולא תקנתי
אבא, סליחה. סליחה שנפלתי, סליחה שנתתי ליצר להפיל אותי לעצבות. סליחה שהלכתי אחרי הרגש, שלא קיימתי מצוות בשלימות. סליחה ששכחתי שהכל ממך
אבא, סליחה. סליחה שנפלתי, סליחה שנתתי ליצר להפיל אותי לעצבות. סליחה שהלכתי אחרי הרגש, שלא קיימתי מצוות בשלימות. סליחה ששכחתי שהכל ממך
סגולה מיוחדת להגיע למידת העצבות היא, לפתוח את הרדיו ולשמוע את החדשות שמתחילות ב"ערב טוב", ומסתיימות בלשכנע אותנו כמה הערב לא טוב
הרצון לקבל כבוד, הוא אבי אבות הגורמים לעצבות, מפני שאין סוף לכבוד שירצה, ולעולם לא יקבל את הכבוד שחושב שמגיע לו
"ללמדך שאין עבודת השם, אלא מתוך שמחה, ועל ידי הניגון של השמחה מגיע לשלמות עבודת השם יתברך"
עצבות נועלת, תפילה פותחת, והשמחה שוברת. אנחנו צריכים לעבוד קצת על השמחה, כי היא כל כך חשובה בשביל לעבוד את ה'. המכתב שלעולם לא יישלח
מנין מגיעות תכונות האופי שלנו? האם הן מולדות, או נרכשות? ואיך מתפתחות בנו תכונות אופי חדשות?
למה אנחנו עצובים? האם זה בגלל שקורים לנו דברים רעים, או דווקא מסיבות אחרות? ואיך יוצאים מן העצב?
התחבטויות וקשיים באמונה הם מנת חלקו של כל אחד. עדי מבקשת מבורא העולם שיעזור לה להתחזק, במכתב מרגש למדור המכתב שלא יישלח לעולם
לכבוד מאמע רחל, שיר-תפילה מיומנה של רווקה: "מאמע רחל, תזעקי. כי עשיתי כבר הכל, במסירת נפש – צעדתי. בלי לשאול... את העצבות הטבעתי - בים של המתנה. ולרגע לא שכחתי, שזה בשביל האמונה"
למה כל פעם מחדש אנחנו נכנסים לעצבות?
מדוע תמיד אנחנו מסתכלים על הדשא של השכן?
הרב זמיר כהן בסרטון קצר ומחזק
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה