בכל בוקר חיכה לנו שוקו ומאפה: סבא שלנו, יעקב גדסי ז"ל
כאיש צעיר, התדפק סבא ימים ולילות על דלתות הבתים בשכונת אפרים ברחובות, מבקש סיוע ותרומה לבית הכנסת "תפארת אחים", שעומד על מכונו עד היום. לאחר שיצא לפנסיה, היה משכים קום לתפילה באישון ליל, אוכל פת שחרית וצועד עד הכולל, כחצי שעה הליכה, בכל מזג אוויר. בצהריים היה נח מעט, ושוב יושב ועוסק בתורה. קולו המסתלסל נחרט בזכרוני