להמליך את השכל
המוח – זו החשיבה, הנשמה. הלב – זה הרוח, הרגש. הכבד – זו הנפש, התאוות. כשהאדם משליט את החשיבה על הרגשות ועל התאוות - זוהי מלכות אמיתית
המוח – זו החשיבה, הנשמה. הלב – זה הרוח, הרגש. הכבד – זו הנפש, התאוות. כשהאדם משליט את החשיבה על הרגשות ועל התאוות - זוהי מלכות אמיתית
אין כל ספק שבעוד כ-100 שנה ילעגו אנשי המחקר לכל מה שקורה היום בעולם הפסיכיאטריה, ואפילו בעולם הפסיכולוגיה
האם יכול האדם במחשבתו (או בדיבורו) להזיק לאחרים, ואם כן, כיצד יכולים האחרים להגן על עצמם בדרך מסוימת?
עד היכן צריכה להגיע המחשבה בלדון לכף זכות. לפעמים אנו לא חושבים, אך כל אחד יכול לחשוב על עצמו, איך היו אנשים אחרים דנים אותי אם היו רואים אותי במצבים מסוימים ולא מכירים את כל התמונה כולה
הרגש לא נשאר בכעס פנימי אלא גם מביא לידי מעשי השחתה, קריעת בגדים, שבירת כלים, השלכת כספו ועוד. ראו הוזהרתם
המטיף האוונגליסטי התגייר והחליט "לנקום" באינקוויזיציה בדרך מקורית: החזרת צאצאי האנוסים ליהדות
מנכסי הרוח הגדולים של אומתנו היא "עקידת יצחק". אנו מזכירים אירוע זה ברבות מן התפילות, ובמיוחד בימי הדין
אין חתימה סתמית. מאחורי כל שרבוט דיו מסתתרת כוונה. גם ההחלטה שלא להתכוון לכלום היא החלטה
כולם חולמים, אך לראויים לכך יש בחלומם מסרים לפי ערכם ומעלתם. אף כי אין להסתמך על חלום בלבד, אבל בדוגמאות שלפנינו נלמד על ערכו של החלום
גדולה תשובה שמגעת עד כיסא הכבוד! עד כיסא הכבוד? כן, עד המקום הגבוה ביותר
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה