הכותל המערבי מדבר אלינו
זרם של דמעות פורץ לפתע מן העיניים. מעולם לא שיערת שיש בך מעיין דמעות כביר. אבל אלה הן דמעות שונות לגמרי
זרם של דמעות פורץ לפתע מן העיניים. מעולם לא שיערת שיש בך מעיין דמעות כביר. אבל אלה הן דמעות שונות לגמרי
כְּשֶׁהִגִּיעַ יוֹם הַמִּשְׁפָּט, הֵבִיאוּ אֶת הַשַּׂר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. "אֵיךְ הֵעַזְתָּ לְשַׁקֵּר כָּךְ?" שָׁאַל אוֹתוֹ הַמֶּלֶךְ, "הֲרֵי זֶה בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ לְךָ רְכוּשׁ פִּי עֶשֶׂר מִמַּה שֶּׁאָמַרְתָּ!"
הכסף הפך להיות מטרה ועיקר בחיים. הפטור ממס הכנסה נראה כחלום המאושר ביותר. אנשים שקועים כל כך בעולם העסקים והכסף עד ששוכחים לגמרי את עצמם
שדה התעופה היה שומם ונידח, מסוג שדי התעופה הפנימיים מהם יוצאות טיסות פנימיות בלבד
יושבים אנו בגן הפורח, מבטינו ומעיינינו צמודים למתרחש מסביבנו וכל חושינו מרוכזים בשלל הצבעים והריחות המשכרים. בלא משים, באותה שעה מתנהל בנו, כמאליו, קרב עז במערכת החיסון הפנימית. פלאי הבריאה
העם היהודי הוא ביסודו, במקורו, בכל הווייתו, עם של מאמינים. מכל הסגולות המייחדות אותו, זו הבולטת ביותר והיציבה ביותר
"בּוֹא הֵנָּה, יְדִידִי", קָרָא לְעֶבְרוֹ בַּעַל-הַבַּיִת, "קוּם מֵהַכִּסֵּא, וְעֲבֹר לַמָּקוֹם הַהוּא, בְּסוֹף הַשֻּׁלְחָן". הָאוֹרֵחַ נֶעֱלַב מְאֹד. הוּא לֹא הֵבִין: כֵּיצַד מִתְנַהֵג הָאִישׁ הַנָּדִיב הַזֶּה?! אֵיךְ הוּא מְבַיֵּשׁ אוֹתוֹ וְשׁוֹלֵחַ אוֹתוֹ לְסוֹף הַשֻּׁלְחָן?!
הַתַּרְנְגוֹלִים בֶּאֱמֶת הִתְלַהֲבוּ מֵהַתַּרְנְגֹלֶת הַחַלָּשָׁה שֶׁנִּכְנְסָה לַלּוּל – כִּי הִנֵּה תִּהְיֶה לָהֶם אֲרוּחָה מְכֻבֶּדֶת וּמְדֻשֶּׁנֶת, הֵם יֹאכְלוּ אֶת הַתַּרְנְגֹלֶת הַמִּסְכֵּנָה וְיִהְיוּ שְׂבֵעִים
"אָנָּא, עֲשׂוּ לִי טוֹבָה", בִּקֵּשׁ הַזָּמִיר מֵהַצִּפֳּרִים שֶׁסְּבִיבוֹ, "יֵשׁ לִי אָחוֹת חֲכָמָה מְאֹד, שֶׁמִּתְגוֹרֶרֶת בַּיַּעַר הַלָּבָן עַל עֵץ הָאֶרֶז. לְכוּ וְהוֹדִיעוּ לָהּ עַל הָאָסוֹן שֶׁקָּרָה לִי – עַל כָּךְ שֶׁתָּפְסוּ אוֹתִי וְכָלְאוּ אוֹתִי בַּכְּלוּב. אוּלַי הִיא תּוּכַל לָתֵת לִי עֵצָה טוֹבָה כֵּיצַד לְהֵחָלֵץ מֵהַכֶּלֶא?"
מקובל בציבור כי מדעי הטבע, כגון פיזיקה וכימיה, מבוססים על ניסיונות אובייקטיביים, וכי הדת, העוסקת בענייני רוח, מבוססת על אמונה סובייקטיבית. האומנם?
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה