כיצד מטפלים בתלמידים שאיבדו 'תחושת מסוגלות'?
ישנם צעירים שהתרגלו לעובדה כי הם כביכול 'כשלון מהלך', והשתכנעו עמוק בליבם כי אין הם מסוגלים לבצע את הנדרש מהם. בעקבות זאת נעשים הם כבויים וחסרי כח, ופשוט מפסיקים לנסות
ישנם צעירים שהתרגלו לעובדה כי הם כביכול 'כשלון מהלך', והשתכנעו עמוק בליבם כי אין הם מסוגלים לבצע את הנדרש מהם. בעקבות זאת נעשים הם כבויים וחסרי כח, ופשוט מפסיקים לנסות
ישנם מחנכים המנסים לגלגל את האחריות על כתפי התלמידים, באומרם משפטים כגון: "כשאין לתלמיד רצון - שום דבר לא יעזור". האם הם צודקים?
ויהי היום, והנה אותו לומד אינו מופיע. עוברים יומיים נוספים, ומקומו עדיין נפקד. אמרתי אל לבי, כנראה הוא חולה. כשעבר שבוע, והוא עדיין לא בא, כבר התחלתי להתפלל לרפואתו
כשאנו נמצאים על סף סיום המסכת, פרצה המלחמה, ונפל ויכוח גדול בין משתתפי השיעור: חלקם טוענים שעלינו לערוך את סעודת הסיום מסכת ברוב פאר והדר (כפי שתוכנן מראש). מאידך, רבים טוענים כי חלילה לנו לחגוג ולשמוח בעת כה קשה לעם היהודי, כשדם ישראל נשפך
"אולי כבוד הרב יוכל להסביר לי, זה זמן רב מאוד, כ-15 שנה, שאני מחפש את בת-הזוג שנקבעה לי מן השמים, ומשום-מה אינני מצליח למוצאה..."
מידי שנה, שבועות מספר לפני חג הסוכות חרד ר' אברהם להשיג אתרוג מהודר בתכלית ההידור, לצאת בו ידי מצוות נטילת ד' המינים. מכיון שבכל האזור בו מתגורר, לא ניתן להשיג אתרוגים מהודרים, דואג האיש שישלחו לו ממרחקים אתרוג מהודר, יהיה יקר ככל שיהיה
מכתב ניחומים ששלח הרב פנחס פרידמן מירושלים, לשומעי לקחו בצרפת. מכתב שייתן לנו תובנה בשאלת השאלות: מדוע הורגים בנו כל הזמן?
והנה, יממה אחת לפני יום הכיפורים, מגלה הבחור כי הינו ערל, רח"ל. התברר שאביו המומר, שגידלו על ברכי הקומוניזם, לא הכניסו בבריתו של אברהם אבינו, ואותו 'תינוק שנשבה' לא ידע מכך כלל עד עתה
הוא ראה את הפסנתר קורא אליו. רגע קודם ישב וניגן שם עידן רייכל. בשעה 6:00 לפנות בוקר הוא נעל את המקום. טור נוסף על הדרך לגלות את דרכו של ה'. האמן והיוצר, שי דיבו כהן
ישב האיש בצד והתחיל ללמוד משניות, תוך כדי שהניח את התרנגול בצד שאר התרנגולים של בעל הלולים. והנה, התרנגול התחמק מיד וברח אל שאר חבריו...
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה