רוחות של גאולה, סופות של חיוכים: הטור של דניאל מזרחי
בתחילת השבוע שעבר הגעתי לבית הכנסת לבדי, עם המרכבה החשמלית שלי. לפתע התחילה סערה ששברה את לבי מרוב אימה. בראשי הייתה רק מילה אחת: תודה, שהסערה הזו לא פקדה אותי בדרך. זאת לא הייתה סערה שגרתית, הרגשתי, אלא סערה שמביאה איתה את הגאולה. ממש כך