"בבקשה תגידי לכל הרווקות שקוראות אותך, שגם אנחנו הגברים מפחדים להתחתן"
בואו נפסיק לתת דרור למחשבות שלנו, ונלמד להכניס אותן לכלים הנכונים - נגביל אותן לכלי אמונה כי אלו הכלים היחידים שבהם הן ראויות להיות. מה ייצא לנו ממחשבות של 'אני לא...', תגידו? למה לא לחשוב אני כן - כי עם הקב"ה אפשר וצריך להיות הכל. למה לצמצם איפה שהקב"ה מנסה להרחיב? למה לטעת זרות, איפה שיש קרבת אלוקים? למה לפחד איפה שצריך לבטוח?