זהירות: ביקורת
בכל ביקורת אין לנצל לתקיפת הזולת דברים שליליים שבן הזוג אמר על עצמו. זאת משום שעל פי רוב - דברים שליליים שמספר אדם על עצמו, נאמרים ברגעי חברות וידידות
בכל ביקורת אין לנצל לתקיפת הזולת דברים שליליים שבן הזוג אמר על עצמו. זאת משום שעל פי רוב - דברים שליליים שמספר אדם על עצמו, נאמרים ברגעי חברות וידידות
הנבואות גילו שגם לגלות ולסבל יבוא קץ ביום מן הימים. האם בימינו ניתן לראות את התגשמותן?
בני-זוג חייבים להכיר בעובדה שהם שונים, ולא כל שוני הוא חסרון. גם אם יש בבן הזוג חסרונות אמיתיים
כמו בהרבה דברים נוספים, גם בשמירה על הסטריליזציה והניקיון האישי, הקדימה היהדות את העולם העתיק בהרבה שנים
כאשר משתמשים באמת, כדי להשיג השגיים שליליים, הרי אותן מילים, שאמנם תואמות למציאות, נחשבות ל'שקר'
לעיתים בן הזוג מחמיא לזולתו, אך תוכן המחמאה מהוה פגיעה. כאשר אומרים לאדם: "בזמן האחרון אתה בסדר" - מתכוונים לומר בכנות, שמרוצים ממנו. אך מקבל המחמאה אינו שבע רצון ממנה, משום שהוא סבור, שגם בעבר לא היה דופי בהתנהגותו
בין מעלותיה של המחמאה נוכל לראות גם את ההשלכות החיוביות למניעת ביקורת של בן הזוג. משפחה שמחמיאים בה זוכה לאווירה טובה בין מרכיביה. רבים מהקוראים בוודאי ייזכרו במצבים מסוימים שבהם הם ביקשו להעיר ולבקר את בן הזוג, אך מנגנון פנימי עצר בעדם לאמור: לא כדאי עכשיו, לא כדאי עכשיו
המגמה לומר לזולת דברים שאינם תואמים למציאות, אך עשויים לסייע לו, מוזכרת במפורש במסכת כתובות דף ט"ז: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? . בית שמאי אומרים: 'כלה כמות שהיא'. בית הלל אומרים: 'כלה נאה וחסודה'
אחד הפרדוקסים הקיימים בנושא זה, הוא שהכל מודים שאילו היו נאמרות מחמאות במשפחה, היתה מערכת היחסים תקינה
ההיתר והרשות, ולעתים קרובות גם המצוה, לומר דברים שאינם תואמים את המציאות, כדי להשכין שלום, אינם אך במקרה של ריב קיצוני או שנאת אחים
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה