הורות

הורים רבים אינם מודעים לחשיבות האהבה שעליהם להקרין על ילדיהם. אהבה אינה קוביית שוקולד כי אם ויטמין חיוני. אולי החיוני ביותר שילד אמור לקבל בבית הוריו. מי אינו זקוק לאהבה?

הורים ומחנכים רבים חפצים להגיע לליבם של ילדיהם וחניכיהם, אך לא תמיד זה מצליח. ד"ר עוז מרטין מעניק בידינו את המפתח לשיחה נכונה ומוצלחת, ומגלה כיצד נוכל להגיע לקשר של השפעה

כל אמא נתקלת בתופעה הזאת – אחד הילדים מתקשה לבצע תפקיד כלשהו המוטל עליו, ומגלה פיגור אחר חבריו. זה יכול להיות קושי בדיבור, בכתיבה, בקריאה... על פי רוב, במצב כזה, האם נלחצת ומנסה לקדם את הילד בכל האמצעים העומדים לרשותה. מפתיע, שפעמים רבות, למרות כל המאמצים, לא רק שאין שיפור, קורה בדיוק ההפך...

אפשר לעבוד עד מאוחר ולהיפגש עם הילדים רק כשמשכיבים אותם לישון, אך מסתבר שיש לכך מחיר. והוא לא פשוט

נשים ואימהות רבות עושות מאמצים להיות מושלמות. הן לא כועסות לעולם ותמיד עומדות לרשות בעליהן וילדיהן. אבל, כידוע, להיות מאה אחוז, זה מתכון בדוק לתסכולים ולכישלונות, כי זה פשוט בלתי אפשרי. כך מתעוררים רגשות אשמה והכעס הולך וגובר...

לפני המון זמן, במקום רחוק מכאן, צמח עץ תפוחים ענק. ילד קטן מהשכונה, אהב לבוא ולשחק ליד העץ מדי יום אחרי הלימודים. הוא טיפס לצמרתו, קטף תפוחים ואכל בהנאה, ואחר כך נשכב מתחת לעץ - לחטוף תנומה בצילו. הוא אהב מאד את העץ, והעץ אהב אותו

אין הורה שלא מכיר את התופעה הידועה בה הילד, שקיבל שריטה קלה ביד, צורח עד לב השמיים כאילו איבד איבר חיוני בקרב. בכתבה שלפנינו, מסביר רביב ז'ק מסביר כיצד ניתן להתמודד עם ה"פצעון הקטן"

אצל חגית בבית, הבעל הוא האחראי על המקלחות של הילדים. באופן קבוע, לאחר שהוא מקלח את אחד הילדים, הוא זועף וכועס עליו, משום שזה משאיר את בגדיו המלוכלכים על הרצפה. בסוף כל ערב הבן נקי אך בוכה ועצוב כי אבא כועס עליו. חגית אינה מצדדת בבעלה, סבורה שהוא אינו נוהג נכון, ומעירה לו על התנהגותו. הבעיה היא שבעלה לא רק שאינו מקבל את דבריה, אלא שכעת, בנוסף לילד, הוא כועס גם עליה. חגית אינה מעוניינת לריב עם בעלה, אך היא באמת ובתמים חושבת שבעלה אינו נוהג כשורה... מה עליה לעשות? כל מה שרציתן לדעת על תפקידו של הבעל (ושל האשה...) בחינוך הילדים

לגברת סימה יש ילדה בת 5 ותינוק בן 8 חודשים. לאחרונה התינוק אושפז בבית החולים בשל קשיי נשימה, והילדה נשארה אצל הסבתא. לאחר שהתינוק החלים, והגברת סימה חזרה לילדתה, גילתה שזו חזרה להרטיב, דורשת את תשומת ליבה באופן תמידי, מנדנדת ואינה מאפשרת לה להרים את התינוק. גברת סימה נתנה לילדתה את מלוא תשומת הלב, אך זו עדיין אינה מרפה... מה קורה לילדה? כיצד תוכל סימה להרגיע אותה ולהשיבה לתלם? הניה לוברבום, במאמר חובה לכל האמהות הטובות והמסורות עד אין קץ, שאינן יודעות לומר לא

לא כולנו גדלנו בבית שנתן לנו חום, אהבה וקרבה. איך נלמד להעניק את החום הזה לילדינו ולמשפחתנו, אם לא קבלנו אותו בעצמנו?