האם הזהירות אינה מוגזמת?
לא אחת נראה היהודי החרדי כ"מגזים" בזהירות בשמירת המצוות. האומנם?
לא אחת נראה היהודי החרדי כ"מגזים" בזהירות בשמירת המצוות. האומנם?
ידוע כי ציבור שומרי המצוות וגדולי התורה בראשם דוחים על הסף כל ניסיון היאחזות של הרפורמים כאן בארץ. למה?
אחת השאלות המצויות, הנשאלת לעיתים מתוך תרעומת ולעיתים מתוך רצון להבין, זוהי שאלת גיוסם של בני הישיבות
הדתות המונותיאיסטיות השונות נטלו מן היהדות את רעיון האמונה בא-ל אחד, והפיצו אותו בקרב מאות מיליוני בני אדם, אך הן יצרו גם עיוותים וסילופים
השיטה פשוטה: מתוך הסיפור המלא, בתקשורת מסתירים פרטים ונתונים מסוימים המפריעים ליצירת הדימוי השלילי של נשוא הסיפור, קרי - החברה החרדית, ומדגישים ומבליטים את מה שיכול להצטייר כשלילי בעיני מי שאיננו מכיר את התמונה המלאה
בשואה יש ביטוי לתוקף הזעם והחמה, אשר ניתכו על עם ה' בשנות עברה ת"ש-תש"ה. אמנם כינוי זה אינו משקף אפילו אחת מרבוא רבבות מההתרחשות המציאותית בתקופה הנוראה ההיא לעם ישראל
אצל מתאבדים ואנשים שמתו משתיה מופרזת מתחזקת ההילה כל לילה, כאילו הנשמה ממשיכה להתענות גם אחרי מות הגוף
נושא השיבוט פרץ לחזית תשומת הלב הציבורית בחודש מרץ 1997, כאשר ד"ר יאן וילמוט הודיע כי הכבשה "דולי" נולדה במכון רוזלין בסקוטלנד
המדע אינו מסכים עם ההשקפה היהודית המסורתית, לפיה נברא כדור הארץ לפני כ-5700 שנה. איך מיישבים את הסתירות? ומהן, בכלל, נקודות המוצא של המדע?
אם בכל הדורות היה נושא החינוך מחייב התייחסות רצינית ומעמיקה, הרי שבדורנו - דור תהפוכות, חינוך הבנים הוא ענף חשוב בעץ החינוך הכללי
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה