אבילות? כן. עצבות? בשום אופן לא!
בעל ה'עבודת ישראל' ממשיל את צערו של הקדוש ברוך הוא לצערו של מלך בשר ודם ומבאר את תפקידם של העבדים כאשר המלך עצוב
בעל ה'עבודת ישראל' ממשיל את צערו של הקדוש ברוך הוא לצערו של מלך בשר ודם ומבאר את תפקידם של העבדים כאשר המלך עצוב
הגבאי תובע כעת את זורקת הסוכרייה לשלם עבור הנזק. הזורקת טוענת כנגדו: 'הדבר אירע שלא במתכוין ובדרך שמחה, אך אם ההלכה מחייבת לשלם עבור נזק שכזה, אשלם את מלוא דמי הנזק'
כאשר עלינו לדאוג לעניינים גשמיים, על פי רוב אנו מחושבים ושקולים, ונזהרים שלא לעשות פעולה שתפגע בנו או בבני משפחתנו. כך בכל הנוגע לפרנסה, לבריאות, למעמד חברתי וכו'. הבעיה, שדווקא בתחום הרוחני, שחשוב הרבה יותר מהתחום הגשמי, אנו לא עוצרים להתבוננות ולא שוקלים את מחשבותינו ומעשינו כראוי. התוצאה - בזבוז חיינו על דברי שטות, הבל וריק. הרב זמיר כהן, במאמר מחזק ומעורר במיוחד, על דרכו הערמומית והמתוחכמת של היצר הרע להסיח את תשומת ליבנו מהעיקר, ולסמא את עינינו יום אחר יום
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה