מעצורי העידוד בזוגיות
אם בן זוגי אינו מוצא לנכון להחמיא ולשבח אותי, מדוע אמצא עניין להביא אותו לכך?
אם בן זוגי אינו מוצא לנכון להחמיא ולשבח אותי, מדוע אמצא עניין להביא אותו לכך?
לעיתים בן הזוג מחמיא לזולתו, אך תוכן המחמאה מהוה פגיעה. כאשר אומרים לאדם: "בזמן האחרון אתה בסדר" - מתכוונים לומר בכנות, שמרוצים ממנו. אך מקבל המחמאה אינו שבע רצון ממנה, משום שהוא סבור, שגם בעבר לא היה דופי בהתנהגותו
בין מעלותיה של המחמאה נוכל לראות גם את ההשלכות החיוביות למניעת ביקורת של בן הזוג. משפחה שמחמיאים בה זוכה לאווירה טובה בין מרכיביה. רבים מהקוראים בוודאי ייזכרו במצבים מסוימים שבהם הם ביקשו להעיר ולבקר את בן הזוג, אך מנגנון פנימי עצר בעדם לאמור: לא כדאי עכשיו, לא כדאי עכשיו
המגמה לומר לזולת דברים שאינם תואמים למציאות, אך עשויים לסייע לו, מוזכרת במפורש במסכת כתובות דף ט"ז: תנו רבנן: כיצד מרקדין לפני הכלה? . בית שמאי אומרים: 'כלה כמות שהיא'. בית הלל אומרים: 'כלה נאה וחסודה'
ההיתר והרשות, ולעתים קרובות גם המצוה, לומר דברים שאינם תואמים את המציאות, כדי להשכין שלום, אינם אך במקרה של ריב קיצוני או שנאת אחים
במושג תורה - כוונתנו לתורה שבכתב ושבעל פה כאחד, ובמושג מדע - הכוונה למדע מדויק ומוכח אך לא להשערות מדעיות, אם כי התורה והמדע הנם שני תחומים נפרדים. בכל זאת אין להסיק מזה שהם נוגדים. התורה חובקת זרועות עולם מעבר לתחום השגתו של המדע. חכמי התלמוד חדרו לתוך עומקם של סודות הטבע והבריאה
תלמידים חרדים יודעים לפתור בעיות בגיאומטריה ובמתמטיקה טוב יותר מחילונים - כך מגלה מחקר חדש
עד שאני בא להבהיר כיצד נהפכתי מאפיקורוס למאמין, עלי להשיב קודם על שאלה אחרת, כיצד הייתי מלכתחילה לאפיקורוס. התמורה בחיי החלה, כפי הנראה, רק אז, כאשר נתגלו הקווים הראשונים של תפיסת-עולם רוחנית בתוך תפיסתי החומרנית
כדי לקיים במחמאה מצות "ואהבת לרעך כמוך", עליה להיות תואמת לצרכיו של מקבל המחמאה - בסוג המחמאה, באיכותה ובתדירות שבן - הזוג מצפה לה
ביטוי המחשבה בפה, מחדד, מברר ומסיר את הערפול ולמעשה מסייע לכלי המחשבה לחשוב. כלומר, קיים קשר הדוק והשפעת גומלין בין ההבחנה המוחית לדיבור
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה