כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא
אחר שנתבאר בפרק הקודם שהנשמה מקבלת שכרה ועונשה בצלמה המיוחדת בה, ראוי שנחקור אם העונש הזה הוא זמניי או נצחיי
אחר שנתבאר בפרק הקודם שהנשמה מקבלת שכרה ועונשה בצלמה המיוחדת בה, ראוי שנחקור אם העונש הזה הוא זמניי או נצחיי
לחושך אין מציאות משלו. חושך אינו אלא העדר אור. זה גם טבעם של הדברים השליליים שבחיים
כבר שנים שט"ו באב הוא זמן של סיבה למסיבה: כולנו חוגגים אותו בדרך זו או אחרת, וברבות השנים אף דבק לו הכינוי "חג האהבה". אז למה עושים מהתאריך הזה כל כך הרבה רעש ביהדות, ומה הקשר בינו לבין יום הכיפורים?
הנושאים המוצגים במאמר זה עוסקים בהיבטים שונים במחקר הארכאולוגי-היסטורי בארץ, והשוואתם למסורת ישראל
בהיותם בלב ים, קיבל רב החובל הוראות להפליג בנתיב עוקף מחשש, שמא מוקשו ממי הים התיכון מפאת המלחמה העומדת בפתח
חשיבותו של השלום והאהבה בין אדם לחברו, הביאה את חז"ל לשבח את אהרן הכהן על פעילותו הרבה בסילוק ריב ושנאה מבין אדם לחברו, ובהשכנת שלום בין איש לאשתו
בראש השנה בין שאר תפילותינו התפללנו גם את התפילה הבאה: "אלוקינו ואלוקי אבותינו, מלוך על כל העולם כולו בכבודך והנשא על כל הארץ ביקריך והופע בהדר גאון עוזך על כל יושבי תבל ארצך. וידע כל פעול כי אתה פעלתו ויבין כל יצור כי אתה יצרתו ויאמר כל אשר נשמה באפו ה' אלוקי ישראל מלך ומלכותו בכל משלה"
כידוע, כאשר יצאו ישראל ממצרים, האדם היחיד משבט לוי שהוכתר בתואר כהן היה אהרן, אחיו של משה רבנו. שאר בני השבט, ומשה בתוכם, נותרו לויים
ידוע ומפורסם כי השאיפה של העם היהודי לאורך כל אלפיים שנות הגלות, ובטחונו המלא כי יום יבוא והוא ישוב לארצו - ארץ ישראל, נבעו דוקא מתוך נאמנות העם לתורת ה', ואמונתו המוחלטת בכל הכתוב בספר על-אנושי זה
בשואה יש ביטוי לתוקף הזעם והחמה, אשר ניתכו על עם ה' בשנות עברה ת"ש-תש"ה. אמנם כינוי זה אינו משקף אפילו אחת מרבוא רבבות מההתרחשות המציאותית בתקופה הנוראה ההיא לעם ישראל
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה