לא מספיק תזכורות?
אם חג הפסח נקבע לנו כעדות לדורות על סבלם של בני ישראל במצרים, מדוע מחייבת אותנו ההלכה לשים דגש כה חזק על סדרה כה ארוכה של פעולות ומעשים? מדוע שלא נסתפק בתזכורות שאינן כרוכות במאמצים כה רבים?
אם חג הפסח נקבע לנו כעדות לדורות על סבלם של בני ישראל במצרים, מדוע מחייבת אותנו ההלכה לשים דגש כה חזק על סדרה כה ארוכה של פעולות ומעשים? מדוע שלא נסתפק בתזכורות שאינן כרוכות במאמצים כה רבים?
המקובל הרב יעקב עדס חשף השבוע פרט מפתיע: מעט לפני שהאפיפיור פרש מכהונתו, הוא קיבל ספר שחיבר הרב עדס ובו טענות קשות נגד הנצרות. בתגובה קיבל ברכות מבנדיקטוס. לפי הרב עדס, האפיפיור הבין את השקר שבנצרות, ולכן פרש
34 שנים לאחר שנישאו, ולאחר שקיבלו בזמנו הבטחה מהרב ישראל אבוחצירא שיזכו לפרי בטן, הרב שלמה נקי ועדנה רעייתו חגגו לאחרונה את הולדת בתם הבכורה. ראיון מרגש על עידן שנגמר, וחיים חדשים שמתחילים
משה את העגל, טחן אותו, פיזר את אפרו על פני המים והשקה את בני ישראל במים אלו – בדומה לאשה סוטה שיש להשקות אותה מים מרים
"נשארתי לבדי בלי משפחה בעיר גדולה ולא מוכרת, ואז החלו לצוץ שאלות. פתאום התחלתי לצפות במחשב בשיעורים שנתן ניסה לשכנע אותי לשמוע אז, ובעיקר באתר הידברות". סיפור התשובה של לאה לוי, 26, קרית ספר
השנה החמישים המורכבת מ-7 שמיטות, שהתורה ציותה למנותן
נדמיין לעצמנו מטוס בואינג כשעל סיפונו ארבע מאות נוסעים. באמצע הטיסה הדיילת הראשית מודיעה בדמעות שקברניט המטוס קיבל דום לב פתאומי ואין טייס משנה... כך בדיוק מרגישים בני ישראל בפרשת השבוע
אפשר לומר שלעתים גם חסרונו של חברנו הוא בעצם מעלתו. כי גם קשיות עורף מתבררת לפעמים כגורם הכי חזק למחילת אלוקים לעמו
ניסים רבים נעשו במשכן. לדוגמה, חז"ל מלמדים כי לצורך יריעות המשכן שחטו חיה בשם תחש - בעל עור צבעוני, שהתקיים רק לצורך בנית המשכן
השנה 1973. כל צבאות ערב פורצים בהפתעה גמורה לשטח מדינת ישראל, בעיצומו של יום הכיפורים. מבתי הכנסת, עטויים בטליתות ולבושים בלבן, המומים ומופתעים, יוצאים המתפללים להילחם. סיפור אמיתי ומרגש
*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה