והערב נא

מעשה שהיה ביהודי ירא שמיים, ר' גרשון שמו, אשר נכדו ראובן, עזב את דרך התורה והמצוות, רחמנא ליצלן, ופרק ממנו עול מלכות שמים. צערו של הסב היה נורא, והמחשבות אודות נכדו הטרידוהו בכל עת

מעשה באדם שהתארח בבית-מלון יוקרתי, ובחדרו היה מקרר מלא בכל טוב, אלא שמחיר כל מוצר היה יקר ביותר

מעשה אירע בחתן שהגיע אל הספר לפני כניסת שבת, וביקש להסתפר לכבוד השבת-חתן שלו . "כבר מאוחר מדי", הודיע הספר, שעמד ממש לפני סגירת המספרה

"למינים ולמלשינים אל תהי תקוה, וכל הזדים כרגע יאבדו, וכל אויבך ואויבַי, וכל שונאיך ושונאַי מהרה יכרתו..."

במדרש יש מיכאל שר הגדול מקריב נשמתן של צדיקים על המזבח של מעלה, ועל זה תקנו ואשי ישראל". וברור שבנכם הי"ד שנרצח בעודו שקוד על תלמודו, הוא מאותם קרבנות המתקבלים מאהבה לפני בורא העולם לכפר על העם היהודי

בצאתו את לונדון שאל אותו אחד מתלמידיו מדוע הוא חוזר אל גיא הצלמוות, "הרי ראש-הישיבה מכניס את עצמו ממש אל מר-המוות?"

האם הנהגה זו היא כדת של תורה? האומנם יש להמתין עד שאחרון התלמידים יקפוץ וינצל, או שהיה צריך הרב לקפוץ כמה שיותר מהר כדי להציל עצמו, שהרי 'חייך קודמים לחיי חברך'?

לפי השמועה, הציעו הנאצים לרופא היהודי שיעזוב את הילדים והבטיחו לו חופש, אך הוא סירב, והשיב כי אינו מוכן לעזוב את ילדיו היקרים בשעת אימה זו, אלא הוא ילך עמם למקום שהם הולכים... ואכן, נספה הצדיק יחד עם הילדים. הי"ד

ביום כ"ג באלול בשנת תשס"א, הוחרבו בנייני התאומים בניו-יורק בפיגוע טרור רצחני איום ונורא, כאשר מחבלים ארורים חטפו שני מטוסים גדולים, הטיסום לעבר המגדלים, בהם שהו אלפי אנשים, והתנגשו בהם בעוצמה רבה

סיפרו לו כי אי שם בפולין מתגורר מקובל קדוש מלומד בניסים, שבידו סגולות וישועות לענייני שלום בית. יעצוהו האנשים שיסע עם אשתו למקום משכן כבוד הרב הצדיק הזה, לבקשו שיתן להם איזה עיצה וסגולה